פוסטים אחרונים

מי צריך תביעות ייצוגיות ?

בשנים האחרונות מתנהל קמפיין מתוזמן ומתואם מצד גורמים בעלי אינטרס ושלוחיהם (עורכי דין, יועצים, לוביסטים) כנגד מוסד התביעות הייצוגיות. הטענה היא שתאגידים רבים נאלצים להשקיע הון רב ומשאבי זמן בהדיפת תביעות ייצוגיות רבות, דבר שמעמיס עליהם משאבים ועלויות, חלקם הגדול – מיותרים. אין ספק שהתביעות הייצוגיות הן כאב ראש גדול. מוגשות תביעות ייצוגיות רבות, חלקן באמת לא מבוססות, לא עובדתית ולא משפטית, ויש ז'אנר שלם של עורכי דין שמגישים תביעות רק כדי להסתלק, תמורת גמול ושכר טרחה צנועים, מבלי שהביאו תועלת ממשית לחברי הקבוצה. אך מנגד, יש תביעות ייצוגיות רבות וטובות הבאות לרפא עוולות רבות

קרא עוד »

רגולטורים עשויים פלסטלינה

לפני כ-5 וחצי שנים מונתה עו"ד מיכל הלפרין לממונה על ההגבלים העסקיים (כיום – הממונה על התחרות). על פניו – מינוי מקצועי וענייני של עו"ד מנוסה וידועה בתחום. בדיעבד הוא התחוור כמינוי שהחטיא את מטרתו, בהנחה כמובן שהמטרה היתה מינוי רגולטור חזק. לא בטוח שזהו מינוי כושל. הכל תלוי בעיני המתבונן, כמובן. יש כאלו שבוודאי יכתירו את כהונת הלפרין כהצלחה גדולה. למשל, אם אתה יבואן המחזיק בנתח שוק גדול, או רשת מרכולים גדולה או מונופול קמעונאי, בוודאי תברך על כהונה בה הממונה השתדלה בעיקר לא להפריע למונופולים בישראל לשגשג ולהתעצם. במובן זה הלפרין לא רק

קרא עוד »

רשות ני"ע קובעת כללים לפעילות חברות הספאק

לפני כחודש כתבתי כאן על הלהיט התורן של שוק ההון בישראל ובעולם – חברות הספאק (Spac- Special Purpose Acquisition Company). מדובר בחברות ללא כל פעילות המגייסות הון באמצעות הנפקה בבורסה במטרה להתמזג עם חברה פרטית. נזכיר כי הספאק מחויבת להתמזג עם חברה בעלת פעילות ממשית בתוך שנתיים ממועד ההנפקה, שאם לא כן עליה להשיב את כספי ההנפקה למשקיעים. מאחורי הספאק עומדים היזמים, המכונים "ספונסרים", והם אלו שאמונים על איתור החברות הפרטיות שיתמזגו אל תוך הספאק, אגב גזירת קופון נאה עבור עצמם. היעד המרכזי של הספאק הן חברות הטכנולוגיה המוכרות חלום. אולי לא במקרה מכונות חברות אלו כ"חברות

קרא עוד »

"שיק פתוח" – לא תיקח ? על טרנד חברות הספאק

הלהיט של שוק ההון בישראל ובעולם בשנה האחרונה הוא ללא ספק חברות הספאק (Spac- Special Purpose Acquisition Company). מדובר בחברות ללא כל פעילות המגייסות הון באמצעות הנפקה בבורסה במטרה להתמזג עם חברה פרטית. הספאק מחויבת להתמזג עם חברה בעלת פעילות ממשית בתוך שנתיים ממועד ההנפקה, שאם לא כן עליה להשיב את כספי ההנפקה למשקיעים.   מאחורי הספאק עומדים היזמים, המכונים "ספונסרים", והם אלו שאמונים על איתור החברות הפרטיות שיתמזגו אל תוך הספאק, אגב גזירת קופון נאה עבור עצמם. היעד המרכזי של הספאק הן חברות הטכנולוגיה המוכרות חלום. אולי לא במקרה מכונות חברות הספאק כ"חברות שיק פתוח".

קרא עוד »

תביעות ייצוגיות בגין מפגעים סביבתיים – האם הוסרו המחסומים ?

בהחלטה מקיפה ומעניינת שניתנה לאחרונה על ידי השופט רון סוקול בבית המשפט המחוזי בחיפה נסללה הדרך לניהול תביעה ייצוגית בגין מפגעי זיהום אוויר שיצרו לכאורה 30 מפעלים מזהמים במפרץ חיפה. מדובר בתביעה שהגישה עמותת אזרחים למען הסביבה ששמה לה למטרה לפעול לקידום איכות הסביבה (ת"צ (חי) 36568-07-19 עמותת אזרחים למען הסביבה נ' אלקון מרכז מיחזור ואח'). ההחלטה ניתנה בבקשת הנתבעות לסלק על הסף את התביעה הייצוגית, בקשה שנדחתה. בהחלטה מנתח השופט סוקול את האינטרסים הציבוריים העומדים ביסוד התביעה הייצוגית בתחומי איכות הסביבה והמפגעים הסביבתיים וקובע כי בניגוד לטענת הנתבעות, אין כל מניעה להגיש תביעה ייצוגית

קרא עוד »

אחריותם של יועצים

חברת הייעוץ  הידועה מקינזי (McKinsey), שמייצגת תאגידי ענק וממשלות, הסכימה לשלם לאחרונה 573 מיליון דולר כדי לסלק תביעה פלילית נגדה על רקע סיועה לחברת התרופות פרדו (Purdue) יצרנית התרופה לשיכוך כאבים, אוקסיקונטין. מסמכים שנחשפו במהלך החקירות נגד פרדו ומקינזי הראו כיצד ייעצה חברת הייעוץ לפרדו ללבות את מגפת ההתמכרות לאופיואידים (משככי כאבים) בארה"ב, ובמיוחד לשווק את האוקסיקונטין. היא גם סייעה לה לבלום את מאמצי רשויות האכיפה בארה"ב להפחית את השימוש באופיואידים. מגפת השימוש באופיואידים גבתה מאות אלפי קורבנות בארה"ב בשני העשורים האחרונים. לפי המכון הלאומי להתמכרות לסמים, יותר מ-130 אנשים מתים מדי יום בארה"ב בעקבות מנת

קרא עוד »

הפרת חובות ההגינות והאמון של בעל שליטה

עסקת מכירת מניות דו-שלבית שהיתה מסווה לעסקה אחת או שמא שתי עסקאות נפרדות שאין ביניהן שום קשר ? זו השאלה העובדתית המרכזית שעמדה בפני השופט כבוב מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב בסכסוך שפרץ באופן די חריג בין חברה בורסאית, מישורים השקעות נדל"ן, ובין בעל השליטה בה, גיל בלוטרייך. לא בכל יום מתגלע כך סכסוך קשה בין החברה עצמה לבין מי ששולט בה (ת.א. 47075-12-19 מישורים השקעות נדל"ן בע"מ נ' בלוטרייך) נתחיל עם העובדות. זה אף פעם לא מזיק להכיר אותן לפני שמתחילים לנתח משפטית. גיל בלוטרייך ("גיל"), בעל השליטה בחברה הבורסאית מישורים, הגיע

קרא עוד »

עסק משפחתי

סכסוכים משפטיים בעסקים משפחתיים הינם דבר נפוץ. מאוד. איני מכיר סטטיסטיקה מסודרת בענין, אך מהיכרותי עם הרבה מאוד עסקים משפחתיים אומר כי יותר נפוץ למצוא בהם סכסוכים שגלשו למישורים המשפטיים מאשר כאלו המתנהלים על מי מנוחות במשך שנים. אחת הסיבות הנפוצות לסכסוכים כאלו הם הבדלים או פערים בין אחים ואחיות המכהנים באותה חברה בתפקידים שונים. מטבע הדברים לא כולם יכולים לכהן כמנכ"לים של החברה, ולכל היותר אפשר למנות שני מנכלים משותפים, וגם זה פעמים רבות מיותר, יקר ורק מסרבל את חיי החברה. אבל לעיתים אין ברירה. המצב מסתבך כאשר אח אחד מכהן כמנכ"ל, ומנהל למעשה

קרא עוד »

האושר מתחיל מ(איש) הפנים

אורי הוא שותף בכיר באחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ, והלקוח המרכזי שלו היא ספארק (Spark), חברת ענק בתחום הטכנולוגיה והסייבר, שמניותיה נסחרות בנאסד"ק.  שעת ערב, משרד עורכי הדין מתחיל להתרוקן וממש לפני שהיא מכבה את המחשב מקבלת רונית, המתמחה של אורי, טלפון ממנו. הוא בשדה התעופה במינכן, עומד לעלות על מטוס לישראל, ומספר לה שספארק עומדת לרכוש את המתחרה הגדולה שלה בסכום של 250 מיליון דולר. "אם היו לך תוכניות לסוף השבוע כדאי שתבטלי אותן. נצטרך לעבוד במרץ על העיסקה, כי חייבים להשלים אותה עד סוף החודש", הוא אומר לה. לאחר השיחה, מתקשרת רונית

קרא עוד »

למה לכתוב בלוג?

בחדר הישיבות של המשרד שלי תלויה תמונה גדולה ועליה רשום בגדול "איפה הצדק". את התמונה המוזמנת עיצב והכין עבורי הצלם והאמן המוכשר לובקה, ידידי, ששאל אותי פעם איזו תמונה אני רוצה לחדר ישיבות. אז זה מה שאמרתי לו – תכין לי משהו עם 'איפה הצדק'. אז הוא הכין. והתמונה הזו שומרת עלי, מכוונת לי את הדרך. לא תמיד זה מצליח, לא כל לקוחותיי צדיקים, רחוק מזה, לא בכל מאבקיי אני בצד הנכון של המתרס. בכל זאת, בן אדם צריך גם להתפרנס. אבל אני משתדל. גם זה משהו, לא ? אז מה פתאום בלוג ? הרעיון

קרא עוד »

מה שחסר כאן זה קצת ניהול

בית המשפט העליון עמוס מאוד. עמוס מדי. בבית המשפט העליון מכהנים 15 שופטים ושופטות ואם לשפוט לפי מספר ההחלטות ופסקי הדין המתפרסמים באתר של בית המשפט, העומס עליהם רב ביותר. כשמדובר בשופטים הבכירים ביותר של המדינה, ברור כי זה מעיד על בעיה. איך פותרים אותה? איך מורידים את העומס? ובכן התשובה לכך נעוצה במילה אחת, ניהול. או שתיים – ניהול נכון. אם תבדקו באתר בית המשפט העליון תראו שבכל יום ממוצע ניתנים בערך 30-40 החלטות ופסקי דין, ובשבוע ממוצע – מעל 200. זה המון. כשצוללים לפרטים רואים שחלק ניכר מההחלטות הן מינהליות, וחלק גם טכניות,

קרא עוד »

אז האם הועדות הבלתי תלויות אכן 'בלתי תלויות' ?
תלוי את מי שואלים

כאשר חברה נתבעת בתביעה ייצוגית או נגזרת היא יכולה להתמודד איתה בדרך השגרתית של הגשת כתב הגנה (למעשה- כתב תשובה לבקשה לאישור התביעה כייצוגית או נגזרת). ויש דרך אחרת, שלעיתים מתגלה יעילה שבעתיים, והיא הקמת וועדה "בלתי תלויה". המרכאות הכפולות אינן בטעות. הוועדה אמורה להיות בלתי תלויה, אך המציאות מעלה סימני שאלה. דירקטוריון החברה מקים את הוועדה ומרכיב אותה מאנשים שאינם קשורים אליה. האופנה המקובלת אומרת שבראשה יעמוד שופט מחוזי בדימוס, אחד מחבריה יהיה פרופסור מוכר, וחבר נוסף יהיה איש מקצוע בתחום רלוונטי (כלכלן, רואה חשבון וכיוצ'ב). השלושה יקבלו שכר נאה מהחברה, ותפקידם – לבדוק

קרא עוד »

רישום לניוזלטר

לקבלת עדכון על פוסט חדש