
על גמישותו של המונח "ענין אישי"
פסק דין שניתן לאחרונה במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב בענין חברת אקויטל (צוף ואקויטל נ' דניאל כהן) מאיר את מורכבותו של המונח "ענין אישי", ומחזק שוב את המסקנה כי הכל בעיני המתבונן (כלומר- בעיני השופט המתבונן). במרכז הפרשה עומדת עסקת מיזוג-משולש-הופכי בין חברת אקויטל, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בת"א, לבין חברת-בת שלה, י.ו.א.ל, שגם היא היתה באותה עת חברה ציבורית הנסחרת בת"א. המיזוג בוצע נוכח דרישות 'חוק הריכוזיות', שחייב את אקויטל "לקפל שכבה" בעץ החברות שלה. עסקת המיזוג בין שתי החברות כללה תשלום במזומן ובמניות של אקויטל לבעלי המניות ביואל. בעל מניות מהציבור באקויטל הגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת כנגד בעל השליטה ונושאי המשרה באקויטל, ולפיצוי בגין

האיש העשיר בעולם מתקשה להתעשר בדלוואר
אילון מאסק, האיש העשיר בעולם, הוא בעל השליטה בחברת טסלה, ברשת החברתית טוויטר (X), בחברת התעופה לחללSpaceX וכעת הוא גם הפך להיות איש העסקים המקורב ביותר לנשיא-הנבחר (מחדש), דונלד טראמפ. עובדה שככל הנראה לא תזיק לעסקיו. ועם זאת, בזירה אחת הוא נכשל פעם אחר פעם, ולנו לא נותר אלא להנות למראה תבוסת החזק, העשיר והיהיר, אל מול בעלי המניות מהציבור. אני לא יודע אם הצדק אכן ניצח במקרה שאתאר מיד, אבל הנאה צרופה, יש גם יש. נתחיל תחילה עם רקע לפרשה: לפני שנה בדיוק, בחודש ינואר 2024, דחתה השופטת מקורמיק (McCormick) מבית המשפט הצ'נסלרי של דלוואר (Delaware Court of Chancery) (מקביל למחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי אצלנו) את תכנית

הרפורמה בתביעות הייצוגיות – לא לילד הזה פיללנו
בחודש יולי 2024 עברה בקריאה ראשונה הצעת החוק הממשלתית (הצ"ח חוק תובענות ייצוגיות, תיקון מס' 16). תכליתו המוצהרת של התיקון לחוק הוא -"לצמצם את השימוש לרעה בתובענות ייצוגיות", אלא שכפי שאציג ברשימה זו כוונות לחוד ומציאות לחוד. התוצר של משרד המשפטים אינו מוצלח, לשון המעטה, אף לא לשם המטרה שהוא עצמו ייעד לתיקון. עיקרי התיקונים לחוק הינם – מניעת תביעה ייצוגית נגד עסקים זעירים; הגבלת או מניעת תביעה ייצוגית כנגד רשויות המדינה והענקת שורה של הגנות מפליגות לרשויות המדינה באופן שימנע הלכה למעשה תביעה ייצוגית כנגדן או תהפוך אותן לבלתי כלכליות, כך שלא יהיה תמריץ להגשתן; הרחבת ההגדרה של "רשות" גם לקופות חולים ולתאגידי מים באופן שימנע או יצמצם מאוד

ומה עם עוגמת הנפש ?
לא פעם אני נתקל בתביעה של לקוח (לעיתים תביעה ייצוגית ולעיתים תביעה אזרחית/מסחרית) בה הוא טוען כי נגרמה לו עוגמת נפש משמעותית בשל התנהלות הנתבע. לעיתים מדובר בשותף עסקי שרימה, הונה או קיפח. לעיתים מדובר בחברה שהשירות שנתנה היה מחפיר, מאוד "לא שירותי", וגרמה ללקוח לבזבוז זמן ולעוגמת נפש, כאשר נאלץ לפנות אליה פעמים רבות, לנהל תכתובות מתישות איתה או שיחות טלפון רבות למוקד הטלפוני (עם המתנה ארוכה, ניתוקים וכל רפרטואר ה-"שיחות שלנו מוקלטות לטובת שיפור איכות השירות"). ודוגמא אחרת לעוגמת נפש היא חברת תעופה שדחתה את שעת הטיסה פעם אחת או יותר וגרמה למשפחה שלמה להמתין שעות בטרמינל כלשהו בארץ או בעולם, לנסות לתפוס תנומה על ספסלי המתכת בטרמינל,

שיווק וייעוץ להשקעות בני"ע בחו"ל עלול להיות עסק מסוכן
עשרות אנשים וחברות פועלים בישראל לשיווק השקעות בחו"ל, בין בנדל"ן ובין בשוק ההון. קשה להימלט בימים אלו מדיוור או פרסומת באינטרנט או ברשתות החברתיות של יועצים, משווקים ו"מומחים", אמיתיים או בעיני עצמם, הממליצים על השקעה כזו או אחרת בחו"ל. זהו תחום פרוץ למדי, שגבולות המותר והאסור בו אינם ברורים, לא לשחקנים הפועלים בו ולא לצרכנים/הלקוחות. לעיתים כלל לא ברור החוק הישראלי חל על הפעילות הזו. כמובן ששאלת הדין החל אינה שאלה אקדמית המעניינת רק עורכי דין משעממים (או משועממים). היא רלוונטית כאשר הלקוחות שוקלים לתבוע את היועצים או המשווקים, בגין הפסדיהם. אז מתעוררות ביתר שאת מספר שאלות-מפתח, אליהן אתייחס הפעם: ראשית – אילו הוראות חוק מסדירות את פעולותיהם של אותם

הגשת תביעה ייצוגית על ידי ארגון – זה לא כל כך פשוט
בשנים האחרונות התקבלה יותר ויותר בפסיקת בתי המשפט הגישה שאין חשיבות יתרה לתובע הייצוגי, במיוחד לאור הוראת סעיף 8 לחוק התובענות הייצוגיות, המתירה לבית המשפט לאשר תביעה כייצוגית תוך החלפת תובע ייצוגי.זאת, אם מצא שהתביעה ראויה אך התובע אינו מתאים או נעדר זכות תביעה אישית. אך כמו בעניינים רבים אחרים, הפסיקה בסוגיה זו אינה אחידה עד שקשה להצביע על גישה ברורה בפסיקת בתי המשפט בנושא, אף לא של בית המשפט העליון. כך, לא אחת נדחות תביעות ייצוגיות – גם כיום, ועל אף הוראת סעיף 8 לחוק התובענות הייצוגיות – בשל העובדה שלדעתבית המשפט התובע היצוגי נעדר עילת תביעה אישית, וכל זאת אף שיש הוראת חוק מפורשת המאפשרת לאשר תביעה ייצוגית ולהחליף תובע ייצוגי. ומנגד, יש מקרים בהם

כמה מילים עליי
אני רונן עדיני. עורך דין, ליטיגטור, המופיע בבתי משפט בתיקים מסחריים וכלכליים. אני מרבה לעסוק בתיקים הנוגעים לניירות ערך, לחברות הנסחרות בבורסה, לזכויות של בעלי מניות, לאחריות דירקטורים ונושאי משרה.
אני עוסק בסכסוכים עסקיים מסוגים שונים ובתביעות ייצוגיות ונגזרות. כמו כן אני מייצג בבוררויות ומדי פעם מתמנה בעצמי כבורר בסכסוכים עסקיים וכאלה הנוגעים לניירות ערך.

רישום לניוזלטר
לקבלת עדכון על פוסט חדש
פוסטים אחרונים

כמה מילים עליי
אני רונן עדיני. עורך דין, ליטיגטור, המופיע בבתי משפט בתיקים מסחריים וכלכליים. אני מרבה לעסוק בתיקים הנוגעים לניירות ערך, לחברות הנסחרות בבורסה, לזכויות של בעלי מניות, לאחריות דירקטורים ונושאי משרה.
אני עוסק בסכסוכים עסקיים מסוגים שונים ובתביעות ייצוגיות ונגזרות. כמו כן אני מייצג בבוררויות ומדי פעם מתמנה בעצמי כבורר בסכסוכים עסקיים וכאלה הנוגעים לניירות ערך.

רישום לניוזלטר
לקבלת עדכון על פוסט חדש