האם דירקטוריון חברה יכול לנקוט דעה פוליטית מבלי להסתכן בתביעה ?

חבר שלי, נקרא לו ג', הוא בעלים ומנכ"ל של חברה בורסאית. באחד מימי המחאה הסוערים דנו בשאלה האם החברה שבניהולו יכולה לממן פעולות מחאה כנגד ההפיכה המשפטית שניסתה לבצע ממשלת נתניהו. התווכחנו בנושא, אני טענתי שהתשובה חיובית והוא חשש מתביעות של בעלי מניות. "איך אני יודע שאחד הקולגות שלך, לא יתבע אותנו בתביעה נגזרת או ייצוגית?" שאל. אמרתי לו שאם תוגש תביעה אני אייצג אותו. "בחינם?", שאל, ועל כך עניתי שיש גבול לכל עקרון. חינם – לא, אבל בתעריף מוזל – כן. הדיון הזה בא לאחר פרסומים של צעדים כאלו ואחרים בהם נקטו חברות בורסאיות וחברות היי טק (דוגמת פפאיה גלובאל) שהביעו תמיכה במחאה והתנגדות לניסיונות ההפיכה המשפטית. הדבר באמת

קרא עוד »

האם מלחמה היא "כח עליון" ?

ימים קשים נפלו עלינו. כבר הייתי ערוך, ערב ה- 7 באוקטובר, לפרסם פוסט על מניות, השקעות בבורסה, וזכויות בעלי אג"ח, אבל לאחר השבת השחורה, הכל נראה שולי, מיותר ולא חשוב. עוד נשוב לכתיבה בעניינים הרגילים, כאשר נתאושש מההלם והכאב של מאורעות ה- 7 באוקטובר. עולה לי בבריאות לא לכתוב על ממשלת החדלון והבזיון והעומד בראשה, הנאשם שאינו ראוי ואינו כשיר לתפקידו, אבל מאחר וגזרתי על עצמי שהבלוג לא יעסוק בפוליטיקה, אמנע מכך.   אז בואו נדבר על מלחמה, אבל מהפן המשפטי. האם מלחמה היא ארוע הפוטר צדדים מחובתם לקיים חוזים? האם מלחמה היא "כח עליון" (Force Majeure) ? הנטייה הטבעית היא להשיב על השאלה בחיוב: מה ייחשב יותר כ-"כח עליון"

קרא עוד »

רשות ניה"ע האמריקאית (SEC) מגבירה את השקיפות ואת חובות הגילוי בקרנות הגידור והון סיכון

רשות ניה"ע האמריקאית, ה- SEC, התקינה בימים אלו תקנות חדשות שנועדו להגביר משמעותית את השקיפות ואת חובות הגילוי בקרנות הגידור והון הסיכון, במטרה להגן על אינטרסי המשקיעים. הרפורמה מעוררת התנגדות עזה מצד איגוד הקרנות המנוהלות (MFA) שעתר לביהמ"ש בדרישה לבטל את התקנות. לפי ה-SEC קרנות פרטיות הפכו מאוד פופולריות ובעשור האחרון זינק היקף הכספים המנוהלים על ידן מכ- 10 טריליון דולר ב- 2012 לכ- 27 טריליון דולר כיום. במקביל, צמח מספר הקרנות מכ- 32 אלף ליותר מ-100,000 קרנות כיום. המשקיעים המסורתיים בקרנות הם משקיעים מוסדיים ו"משקיעים כשירים" (כלומר מתוחכמים ובעלי הון אישי גבוה), אך למעשה חלק גדול מהציבור הרחב מושקע, בעקיפין, בקרנות הללו, שכן קרנות פנסיה, קופות גמל וחברות ביטוח

קרא עוד »

ניצול הזדמנות עסקית על ידי בעל שליטה: מה קורה כשהחברה לא יכלה לנצל את ההזדמנות?

אחד הנושאים היותר מעניינים, לדעתי, בדיני החברות הוא "ניצול הזדמנות עסקית" על ידי בעל שליטה. הכוונה לסיטואציה בה בעל שליטה בחברה ציבורית-בורסאית מנצל לטובתו האישית מידע שהגיע לידיו על מנת להשיא לעצמו רווחים אישיים, ולמנוע אותם מהחברה, שבשליטתו. ניצול שכזה מהווה הפרה של חובות בעל השליטה, הן החובה המפורשת להימנע מניצול הזדמנות עסקית, כאמור בסעיף 254(א)(3) לחוק החברות ("נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה,… יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר") והן של חובות האמונים וההגינות (סע' 252-254 לחוק) שהוא חב לחברה, בין כדירקטור או מנכ"ל (במקרה בו הוא מכהן בתפקידים אלו), ובין כבעל שליטה. הסוגיה של

קרא עוד »

הנה היא חוזרת: הוועדה אולי "בלתי-תלויה" אך עדיין לא משכנעת את בית המשפט

לאחרונה כתבתי על הוועדה הבלתי תלויה שהקימה חברת דן, ושבאמצעותה היא ניסתה, ללא הצלחה, לסלק על הסף תביעה נגזרת. ועדות בלתי תלויות, הדנות בתביעות ייצוגיות ונגזרות המוגשות כנגד חברות בורסאיות, הפכו להיות תופעה נפוצה ביותר. לא בהכרח מבורכת. אחד המקרים המעניינים בעת האחרונה היתה בקשר לחברת שפיר. שופט ביהמ"ש המחוזי (המחלקה הכלכלית) בתל אביב, מגן אלטוביה, אישר בקשה לאישור תביעה נגזרת כנגד שפיר הנדסה, אחת מחברות התשתיות הגדולות בישראל, בגין הפרת חובות אמון וזהירות של בעלי השליטה והדירקטורים שלה, בני משפחת שפירא. בתביעה נטען כי נגרם לחברה נזק של 54 מיליון ₪ בגין חילוט ערבות על סכום זה שהוציאה החברה לטובת שלטונות רומניה, בקשר לחקירה בחשד להעלמות מס, שהם ניהלו

קרא עוד »

ועדה "בלתי תלויה" לא תחסום תביעה נגזרת

אינני חסיד גדול (לשון המעטה) של ועדות "בלתי תלויות", המכונות גם – "ועדות תביעות", המוקמות על ידי חברות לאחר שהוגשה כנגדן תביעה (ייצוגית או נגזרת). המטרה הברורה של הקמת ועדות אלו היא ניסיון מתוחכם להדוף את התביעה מבלי להתגונן מפניה, לגופה. מה למעשה עושה החברה שמקימה "ועדת תביעות"? היא קיבלה לידיה תביעה שהוגשה כנגדה, אך במקום להגיש כתב הגנה כמקובל, היא פונה לערוץ שאני מכנה – "ערוץ עוקף בית משפט": היא מקימה ועדה בלתי תלויה, שבראשה יעמוד, קרוב לוודאי, שופט מחוזי בדימוס, ואם התביעה ממש חזקה – שופט בדימוס של בית המשפט העליון. יהיה בה כלכלן (רצוי- פרופסור לכלכלה) ועוד משפטן (רצוי איש אקדמיה בכיר וידוע). השלושה אמורים להיפגש עם

קרא עוד »

כמה מילים עליי

אני רונן עדיני. עורך דין, ליטיגטור, המופיע בבתי משפט בתיקים מסחריים וכלכליים. אני מרבה לעסוק בתיקים הנוגעים לניירות ערך, לחברות הנסחרות בבורסה, לזכויות של בעלי מניות, לאחריות דירקטורים ונושאי משרה. 

אני עוסק בסכסוכים עסקיים מסוגים שונים ובתביעות ייצוגיות ונגזרות. כמו כן אני מייצג בבוררויות ומדי פעם מתמנה בעצמי כבורר בסכסוכים עסקיים וכאלה הנוגעים לניירות ערך.

 

רישום לניוזלטר

לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים

כמה מילים עליי

אני רונן עדיני. עורך דין, ליטיגטור, המופיע בבתי משפט בתיקים מסחריים וכלכליים. אני מרבה לעסוק בתיקים הנוגעים לניירות ערך, לחברות הנסחרות בבורסה, לזכויות של בעלי מניות, לאחריות דירקטורים ונושאי משרה. 

אני עוסק בסכסוכים עסקיים מסוגים שונים ובתביעות ייצוגיות ונגזרות. כמו כן אני מייצג בבוררויות ומדי פעם מתמנה בעצמי כבורר בסכסוכים עסקיים וכאלה הנוגעים לניירות ערך.

רישום לניוזלטר

לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים