האם כאשר חברה מנפיקה מניות בדיסקאונט (הנחה ביחס למחיר השוק), הדבר בהכרח מהווה קיפוח של המיעוט בחברה? ואם לא- מתי ייחשב הדבר כקיפוח ? שאלות אלו התעוררו בקשר לסכסוך שותפים שהתגלע בחברת מדיפאואר, חברה פרטית הרשומה בקפריסין ואשר עסקה בהשקעות ובמסחר בנדל"ן בחו"ל (בחלק מהזמן החברה היתה בורסאית). עם בעלי מניותיה נמנו שתי דמויות מוכרות בשוק ההון, יאיר גולדפינגר, בעל השליטה, ויוסי ויגסר, שניהם ממייסדי מיראביליס, שביצעו בה את אחד האקזיטים הגדולים והראשונים של ההיי טק הישראלי. פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון בקשר לסכסוך השותפים במדיפאואר, קובע כי הנפקה של מניות החברה, גם

המהפכה המשטרית שמנסה ליצור הממשלה הנוכחית, מחדדת מאוד את המחלוקת סביב שיטת מינוי השופטים. תומכי המהפכה מנסים לשכנע כי "גם באמריקה" פוליטיקאים ממנים שופטים, וכי אין בכך כל פסול. לא אכנס לויכוח הזה, מה גם שברור כי שיטת הממשל האמריקאית שונה לחלוטין מהישראלית: משטר נשיאותי (להבדיל מפרלמנטרי אצלנו), שני בתי פרלמנט (קונגרס וסנאט), חוקה, וקיומם של איזונים ובלמים חזקים. ועל כן המודל האמריקאי לחלוטין אינו מתאים לישראל, והוא בוודאי גם לא חף מבעיות. דוגמא טובה לסכנות ולבעיות של השיטה האמריקאית למינוי שופטים, ולפוליטיזציה של מינוי שופטים, ניתן למצוא כיום מפרשת קלרנס תומאס (Clarence Thomas) , שופט

לפני כשבועיים קיבל בית המשפט העליון את ערעור 'תנובה' בענין התביעה הייצוגית שהוגשה נגדה בענין מחיר הקוט'ג, וקבע בניגוד לביהמ"ש המחוזי, כי לא הוכח שתנובה גבתה מחיר מופרז בגין המוצר. פסיקה זו היא מים צוננים על פני הצרכנים והעוסקים בתובענות ייצוגיות בתחום דיני התחרות (לשעבר- דיני ההגבלים העסקיים). זאת, במיוחד לאחר שלפני מספר חודשים ניתן פסק הדין גפניאל נ החברה המרכזית (ענין "קוקה קולה") ובו אותו בית משפט עליון, אך בהרכב אחר, הכיר בעילה של "מחיר מופרז" בתביעה הייצוגית כנגד החברה המרכזית למשקאות קלים, בעלת הזיכיון הבלעדי בישראל למוצרי קוקה קולה. יצוין כי גם התביעה

מזה 11 שבועות נלחמת הדמוקרטיה הישראלית על חייה אל מול ממשלה חסרת בלמים הפועלת באופן כוחני, דורסני ואלים כנגד המשטר הדמוקרטי. ממשלה בראשות נאשם בשוחד מירמה והפרת אמונים הסירה את כל המסיכות: היא מודה שהיא רוצה להשתלט על מערכת המשפט (בפאראפרזה על המשפט הידוע- "מה שווים השופטים אם אנו לא שולטים בהם?"). שרי הממשלה החדשה מפטרים כאחוזי-אמוק שורה של מנהלים בכירים בכל משרדי הממשלה שקיבלו לידיהם, ולו רק משום שהם מונו בתקופת ממשלת בנט-לפיד, הממשלה הטובה היחידה שפעלה כאן למען האזרחים ב- 20 השנים האחרונות. ממשלה שכזו, המנסה להשליט משטר דיקטטורי באמצעות כלים דמוקרטיים, מחייבת

פעם אחר פעם אנו שומעים על חברות שנרכשות תמורת סכומים אדירים, לעיתים ללא הסבר הגיוני. ומדי פעם אנו גם שומעים על כך שחברות שנרכשו התגלו כאכזבה גמורה. אבל לא כל יום נתקלים במקרה בו נטענת טענת תרמית והונאה כפי שקרה לאחרונה לבנק ההשקעות הידוע ג'יי פי מורגן (JP Morgan). בנק ההשקעות, מהגדולים בארה"ב ובעולם, רכש לפני כשנתיים, תמורת 175 מיליון דולר, חברת סטארט-אפ שהקימה והפעילה את אתר Frank שהיה פלטפורמה למילוי טפסי הלוואות לסטודנטים בארה"ב. תהליך מילוי הטפסים לשם קבלת הלוואות סטודנט ידוע לשמצה בסרבול ובטרחה הכרוכה במילוי הטפסים. אתר Frank נועד להקל על הסטודנטים

אחת התופעות הבולטות בשנים האחרונות בכל כלי התקשורת ובעיקר ברשתות החברתיות היא הפרסום הסמוי. הכוונה בעיקר לכך שידוענים ("משפיעני רשת", כפי שהם או הן מכונים כיום) מפרסמים מוצרים ושירותים שונים, מבלי שהם מגלים שמדובר בפרסומת לכל דבר. הדבר נפוץ בעיקר ברשתות החברתיות כגון טיקטוק, אינסטגרם ופייסבוק, אך מוצא ביטוי גם בכל כלי התקשורת ובעיתונות הכתובה. זו יכולה להיות דוגמנית או שחקנית או "אושיית רשת" (תודו שהתארים נהיים יותר ויותר מתוחכמים) שממליצה על מלון "מדהיםםםם" או מסעדה "מעלפתתתת" או סתם על בגדים שהיא ממש, אבל ממש, אוהבת. אותה "משפיענית" לא מגלה בגילוי נאות, את הנדרש והמתבקש

אני חסיד גדול של אכיפה פרטית, ויעידו על כך עשרות התביעות הייצוגיות שניהלתי ביותר מ- 20 השנים האחרונות, חלקן (לגמרי בטעות) בהצלחה. אני מאמין שבמקרים רבים אכיפה פרטית יעילה יותר מהאכיפה הממשלתית. השירות הממשלתי בישראל מנופח ולא יעיל. ובהתאם, גם האכיפה ממשלתית, באמצעות הפרקליטות או המשטרה, הינה פעמים רבות – לא יעילה, חלקית, איטית ביותר ולכן גם – פחות אפקטיבית. לחלל שנוצר נכנסת בטבעיות האכיפה הפרטית. תביעות ייצוגיות ונגזרות, עתירות לבג"צ, בקשות לפי חוק חופש המידע או תביעות קטנות של לקוחות נבונים, עקשנים ונחושים, הם כמה מהאמצעים הבולטים של אכיפה פרטית. ויש כמובן גם את

רבות נכתב בתקופה האחרונה על עולם העבודה שלאחר תקופת הקורונה. עם העבודה מהבית, המודל ההיברידי, ובעיקר- על הרצון של דור העובדים הצעיר לשמור על "שפיות" בעבודה, על איזון בין עבודה וחיי פנאי, ועוד. גם במשרדי עורכי דין אין ספק שהדור הצעיר, דור ה- Y או ה- Z  , כלומר בני 20-30 מגדירים אחרת מאיתנו, המבוגרים מהם (בני ה- 40-50) את האיזון בין עבודה ומשפחה ומדגישים בצורה שלא נעשתה בעבר, את הצורך לשמור על גבולות. לא לאפשר לעבודה לחדור לעולם הפרטי של העובד, למנוע זליגה של משימות עבודה אל תוך חיי הערב והלילה של העובדים. במובן

בורסת הקריפטו FTX קרסה בן לילה לפני כ- 10 ימים, וסכום הנאמד בכ- 1.5 מיליארד דולרים של כספי המשקיעים נעלם. יותר מ-5 מיליון איש השתמשו בחשבונות קריפטו בשיאה של FTX וכעת הם עלולים לגלות שכספם התאדה. בימים האחרונים הגישה החברה בקשה לפשיטת רגל והרשויות בארה"ב פתחו בשורה של חקירות שבמוקד נמצאת לא רק הבורסה שקרסה אלא בעל השליטה והמייסד שלה, סם בנקמן-פריד בן ה- 30, שעד לפני שבוע היה מיליארדר, מכח שליטתו בבורסה. גם הרשויות באיי בהאמה, שם רשומה FTX ושם גם מתגורר בנקמן-פריד, פתחו בחקירת החברה ופעילותה. משרד המשפטים ורשות ני"ע בארה"ב בוחנים כעת

אתחיל בווידוי קטן: שחמט הוא אהבה גדולה שלי, מאז ילדותי. בשנים האחרונות גיליתי את עולם משחקי האון-ליין של שחמט, במסגרתם אני יכול לשחק בזמן אמת מול יריבים מכל רחבי העולם העולם. האפליקציה הפופולארית בעולם למשחקי און ליין של שחמט היא Chess.com. מנויים לה כ- 90 מיליון איש, כך שאני כנראה לא לבד. חשוב להבהיר כבר כעת כי אני שחמטאי חובב ובינוני למדי. לא למדתי מעולם שחמט באופן מסודר. בתור נער קניתי את ספרו של השחמטאי הגדול והאקצנטרי, בובי פישר, אבל זה כנראה לא קידם אותי מספיק, כי אני מפסיד כיום ב- chess.com  על ימין ועל

כתבתי כאן בעבר לגבי פסיקת בית המשפט העליון בענין פייסבוק נ' חמו, פסיקה שקבעה כי הדין בתביעה כנגד פייסבוק בישראל יהיה הדין הזר, דין מדינת קליפורניה, ארה"ב. לאחר מכן כתבתי כאן בבלוג על מקרה אחר של תביעה של צרכנים כנגד פייסבוק שביקשו לתבוע אותה בישראל, ובית המשפט קבע כי גם אם התובעים הייצוגיים בשני המקרים שבאו לפניו היו אנשים שהשתמשו בפייסבוק גם לצרכים עסקיים, אין הדבר שולל את היותם "צרכנים".   לאחרונה ניתן על ידי בית המשפט העליון פסק דין חשוב מאוד (טרוים מילר נ פייסבוק) בסוגיית הדין הזר החל על תאגידים זרים הפועלים בישראל.

לפני כשבועיים ניתן פסק דין חשוב של בית המשפט העליון בסוגית מחיר מופרז מונופוליסטי והיכולת להגיש ולנהל תביעות ייצוגיות בתחומי ההגבלים העסקיים בגין עילה זו של "מחיר מופרז". כלי התקשורת הכתירו את ההכרעה בענין גפניאל נ' קוקה קולה כהלכה חשובה שתאפשר ניהול תביעות ייצוגיות כנגד המונופולים הגדולים במשק, כחלק מהמאבק ביוקר המחייה בישראל. אין ספק שההחלטה שניתנה פה אחד על ידי הרכב של שלושה בבית המשפט העליון הינה חדשנית וחשובה. ברשימה זו אבקש לנתח את הכרעה ולנסות להסיק מה השלכותיה לעתיד לבוא. שורה ארוכה של תביעות ייצוגיות בגין מחיר מופרז עוכבו בשנתיים האחרונות בשל הציפיה