חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית החדש ינסה לעודד קיום בוררויות בינלאומיות בישראל

בחודש פברואר השנה (2024) נחקק חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד-2024 שמהווה רפורמה משמעותית מאוד בתחום הבוררות בישראל. מדובר למעשה באימוץ לדין הישראלי של חוק המודל (Model Law on International Commercial Arbitration) של ועדת האו"ם למשפט מסחרי בינלאומי (UNICTRAL) המהווה מודל אחיד של דינים החלים על הליכי בוררות.  מדובר בחידוש מבורך שיאפשר ניהול בישראל של סכסוכים בינלאומיים או בקשר להסכמים מסחריים בינלאומיים. צריך לקוות רק שהתנאים הגיאופוליטיים בישראל יאפשרו זאת.     עד כה, החוק היחיד שהסדיר הליכי בוררות בישראל היה חוק הבוררות, התשכ"ח-1968. הקושי המרכזי בחוק הקיים היה שלא היתה בו אבחנה בין הליכי בוררות מקומיים (כלומר, שהצדדים להליך הבוררות שניהם ישראלים), לבין הליכי בוררות בהם יש היבט בינלאומי. חוק הבוררות

קרא עוד »

רשות ניה"ע האמריקאית (SEC) מגבירה את השקיפות ואת חובות הגילוי בקרנות הגידור והון סיכון

רשות ניה"ע האמריקאית, ה- SEC, התקינה בימים אלו תקנות חדשות שנועדו להגביר משמעותית את השקיפות ואת חובות הגילוי בקרנות הגידור והון הסיכון, במטרה להגן על אינטרסי המשקיעים. הרפורמה מעוררת התנגדות עזה מצד איגוד הקרנות המנוהלות (MFA) שעתר לביהמ"ש בדרישה לבטל את התקנות. לפי ה-SEC קרנות פרטיות הפכו מאוד פופולריות ובעשור האחרון זינק היקף הכספים המנוהלים על ידן מכ- 10 טריליון דולר ב- 2012 לכ- 27 טריליון דולר כיום. במקביל, צמח מספר הקרנות מכ- 32 אלף ליותר מ-100,000 קרנות כיום. המשקיעים המסורתיים בקרנות הם משקיעים מוסדיים ו"משקיעים כשירים" (כלומר מתוחכמים ובעלי הון אישי גבוה), אך למעשה חלק גדול מהציבור הרחב מושקע, בעקיפין, בקרנות הללו, שכן קרנות פנסיה, קופות גמל וחברות ביטוח

קרא עוד »

ניצול הזדמנות עסקית על ידי בעל שליטה: מה קורה כשהחברה לא יכלה לנצל את ההזדמנות?

אחד הנושאים היותר מעניינים, לדעתי, בדיני החברות הוא "ניצול הזדמנות עסקית" על ידי בעל שליטה. הכוונה לסיטואציה בה בעל שליטה בחברה ציבורית-בורסאית מנצל לטובתו האישית מידע שהגיע לידיו על מנת להשיא לעצמו רווחים אישיים, ולמנוע אותם מהחברה, שבשליטתו. ניצול שכזה מהווה הפרה של חובות בעל השליטה, הן החובה המפורשת להימנע מניצול הזדמנות עסקית, כאמור בסעיף 254(א)(3) לחוק החברות ("נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה,… יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר") והן של חובות האמונים וההגינות (סע' 252-254 לחוק) שהוא חב לחברה, בין כדירקטור או מנכ"ל (במקרה בו הוא מכהן בתפקידים אלו), ובין כבעל שליטה. הסוגיה של

קרא עוד »

הנה היא חוזרת: הוועדה אולי "בלתי-תלויה" אך עדיין לא משכנעת את בית המשפט

לאחרונה כתבתי על הוועדה הבלתי תלויה שהקימה חברת דן, ושבאמצעותה היא ניסתה, ללא הצלחה, לסלק על הסף תביעה נגזרת. ועדות בלתי תלויות, הדנות בתביעות ייצוגיות ונגזרות המוגשות כנגד חברות בורסאיות, הפכו להיות תופעה נפוצה ביותר. לא בהכרח מבורכת. אחד המקרים המעניינים בעת האחרונה היתה בקשר לחברת שפיר. שופט ביהמ"ש המחוזי (המחלקה הכלכלית) בתל אביב, מגן אלטוביה, אישר בקשה לאישור תביעה נגזרת כנגד שפיר הנדסה, אחת מחברות התשתיות הגדולות בישראל, בגין הפרת חובות אמון וזהירות של בעלי השליטה והדירקטורים שלה, בני משפחת שפירא. בתביעה נטען כי נגרם לחברה נזק של 54 מיליון ₪ בגין חילוט ערבות על סכום זה שהוציאה החברה לטובת שלטונות רומניה, בקשר לחקירה בחשד להעלמות מס, שהם ניהלו

קרא עוד »

ועדה "בלתי תלויה" לא תחסום תביעה נגזרת

אינני חסיד גדול (לשון המעטה) של ועדות "בלתי תלויות", המכונות גם – "ועדות תביעות", המוקמות על ידי חברות לאחר שהוגשה כנגדן תביעה (ייצוגית או נגזרת). המטרה הברורה של הקמת ועדות אלו היא ניסיון מתוחכם להדוף את התביעה מבלי להתגונן מפניה, לגופה. מה למעשה עושה החברה שמקימה "ועדת תביעות"? היא קיבלה לידיה תביעה שהוגשה כנגדה, אך במקום להגיש כתב הגנה כמקובל, היא פונה לערוץ שאני מכנה – "ערוץ עוקף בית משפט": היא מקימה ועדה בלתי תלויה, שבראשה יעמוד, קרוב לוודאי, שופט מחוזי בדימוס, ואם התביעה ממש חזקה – שופט בדימוס של בית המשפט העליון. יהיה בה כלכלן (רצוי- פרופסור לכלכלה) ועוד משפטן (רצוי איש אקדמיה בכיר וידוע). השלושה אמורים להיפגש עם

קרא עוד »

האם ומתי תיחשב הקצאת מניות בדיסקאונט כקיפוח המיעוט

האם כאשר חברה מנפיקה מניות בדיסקאונט (הנחה ביחס למחיר השוק), הדבר בהכרח מהווה קיפוח של המיעוט בחברה? ואם לא- מתי ייחשב הדבר כקיפוח ? שאלות אלו התעוררו בקשר לסכסוך שותפים שהתגלע בחברת מדיפאואר, חברה פרטית הרשומה בקפריסין ואשר עסקה בהשקעות ובמסחר בנדל"ן בחו"ל (בחלק מהזמן החברה היתה בורסאית). עם בעלי מניותיה נמנו שתי דמויות מוכרות בשוק ההון, יאיר גולדפינגר, בעל השליטה, ויוסי ויגסר, שניהם ממייסדי מיראביליס, שביצעו בה את אחד האקזיטים הגדולים והראשונים של ההיי טק הישראלי. פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון בקשר לסכסוך השותפים במדיפאואר, קובע כי הנפקה של מניות החברה, גם אם היא נעשית בהנחה על מחיר השוק של המניה (ב"דיסקאונט") לא בהכרח מעידה על קיפוח

קרא עוד »

כמה מילים עליי

אני רונן עדיני. עורך דין, ליטיגטור, המופיע בבתי משפט בתיקים מסחריים וכלכליים. אני מרבה לעסוק בתיקים הנוגעים לניירות ערך, לחברות הנסחרות בבורסה, לזכויות של בעלי מניות, לאחריות דירקטורים ונושאי משרה. 

אני עוסק בסכסוכים עסקיים מסוגים שונים ובתביעות ייצוגיות ונגזרות. כמו כן אני מייצג בבוררויות ומדי פעם מתמנה בעצמי כבורר בסכסוכים עסקיים וכאלה הנוגעים לניירות ערך.

 

רישום לניוזלטר

לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים

כמה מילים עליי

אני רונן עדיני. עורך דין, ליטיגטור, המופיע בבתי משפט בתיקים מסחריים וכלכליים. אני מרבה לעסוק בתיקים הנוגעים לניירות ערך, לחברות הנסחרות בבורסה, לזכויות של בעלי מניות, לאחריות דירקטורים ונושאי משרה. 

אני עוסק בסכסוכים עסקיים מסוגים שונים ובתביעות ייצוגיות ונגזרות. כמו כן אני מייצג בבוררויות ומדי פעם מתמנה בעצמי כבורר בסכסוכים עסקיים וכאלה הנוגעים לניירות ערך.

רישום לניוזלטר

לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים