אקטואליה

הסתמכות על ייעוץ משפטי – האמנם הגנה של ממש ?

לקוח פונה לעורך דינו ומבקש להתייעץ איתו בענין משפטי, הוא מקבל את עצת עורך הדין ופועל על פיה. האם ובאיזו מידה יכול הלקוח להיות רגוע שהוא מוגן מפני הליך משפטי כנגדו, על בסיס הסתמכותו על הייעוץ המשפטי שקיבל? שאלה זו התעוררה לאחרונה (אם כי די באורח אגבי) בהליך מנהלי שניהלה רשות ניירות ערך כנגד איש העסקים יגאל אהובי, לשעבר בעל השליטה בחברה הבורסאית רבד. בחודש אוגוסט 2018 חתם אהובי על עסקה למכירת השליטה בחברת רבד לקבוצת משקיעים. אלא שהעסקה נתקלה בקשיים כאשר אחד התנאים המתלים לביצועה לא התקיים, ואז התבטל הסכם המכירה. התנהל מו"מ בין

קרא עוד »

מה אפשר ללמוד מפרשת אליזבט הולמס על השקעות בחברות הייטק ?

בחודש שעבר (ספטמבר) החל בבית המשפט הפדרלי של סן חוזה, קליפורניה, משפטה המתוקשר של יזמית ההייטק הידועה, אליזבט הולמס (Holmes). הולמס שהיתה כוכבת ידועה של עולם הסטארט-אפים האמריקאי מזה כעשור עומדת לדין על שורה של עבירות פליליות חמורות: תרמית והונאת רופאים וחולים, הונאת והטעיית משקיעים, הטעייה בדיווחי החברה שהקימה, טראנוס (Teranos), קנוניה, ועוד. יש בסיפור הזה כל מה שצריך כדי שיגיע לנטפליקס (או HBO): בחורה צעירה ויפה; רעיון מדעי מקורי וחדשני שאם היה נכון ואם היה עובד בפועל יכול היה להיות הצלחה גדולה; רומן ממושך וסודי בין הולמס המייסדת לבין מי ששימש כמנהל התפעול (COO)

קרא עוד »

חובת האמונים של נושא משרה כלפי בעלי המניות בחברה

בשבוע שעבר ניתן על ידי השופט חאלד כבוב בביהמ"ש המחוזי בתל אביב (המחלקה הכלכלית) פסק דין חשוב ומעניין בסוגיית אחריותו של נושא משרה כלפי בעלי מניות אחרים (ת.א. 25839-01-19 בן יהודה ואח' נ' לופו ויטנר). המקרה מעורר שורה של נושאים שבמחלוקת, ויתכן שהם אף יובילו לערעור בבית המשפט העליון. בשל עושר הנושאים שעלו בפסק הדין, החלטתי לפצל את הרשימה שלי בנושא לשתיים. בראשונה (זו הנוכחית) אדון – בשאלה מיהו "נושא משרה" והאם נושא משרה חב חובת אמונים גם לבעלי המניות, או רק לחברה; ברשימה השניה שאפרסם בהמשך, אדון בסוגיית הנזק והפיצויים בגין הפרת חובת האמונים.

קרא עוד »

כשנותנים לחתול לשמור על השמנת

בשבוע שעבר פורסם תזכיר חוק של התכנית הכלכלית של ממשלת ישראל, במסגרת תקציב המדינה. התכנית כוללת מספר תיקוני חקיקה בנושא תובענות ייצוגיות שהינן בעלות השלכות רוחביות על היכולת של אזרחיה המדינה לתבוע את רשויות המדינה. יש לקוות שתזכיר החוק לא יאושר במתכונתו המתוכננת, שכן הוא מעיד, פעם נוספת, עד כמה אסור לתת לחתול לשמור על השמנת. במקרה שלנו – החתול הוא המדינה ורשויותיה, והשמנת היא כספי האזרחים. הסבר קצר מתחייב: חוק תובענות ייצוגיות כולל שורה של הגנות שנועדו להגן על רשויות המדינה כאשר הן נתבעות בתביעה ייצוגית על ידי תובעים ייצוגים, אזרחי המדינה. כך למשל,

קרא עוד »

ההגנה (המוגזמת?) על חברות הרשומות ב"רישום כפול"

בשנת 2000, לפני כ- 21 שנים, החליטה רשות ניירות ערך לעודד חברות זרות, הנסחרות בבורסות הגדולות בארה"ב ובאירופה, להירשם למסחר גם בבורסה לני"ע בתל אביב, כך שהן יהיו רשומות ברישום כפול, בשתי בורסות במקביל. לצורך כך יזמה הרשות הקלות רגולטוריות כלפי החברות הזרות שיירשמו ב"רישום כפול". ההקלה המרכזית היתה שהן ידווחו לציבור המשקיעים בישראל לפי הדין האמריקאי (או האירופאי במידה והן נסחרות באירופה). אף נקבע שהחברות אינן חייבות לתרגם את הדיווח לעברית, אלא פשוט לדווח בישראל את הדיווח האמריקאי. בשורה של תביעות ייצוגיות שהוגשו בשנים האחרונות כנגד חברות הרשומות למסחר כפול עלתה השאלה איזה דין

קרא עוד »

רגולטורים עשויים פלסטלינה

לפני כ-5 וחצי שנים מונתה עו"ד מיכל הלפרין לממונה על ההגבלים העסקיים (כיום – הממונה על התחרות). על פניו – מינוי מקצועי וענייני של עו"ד מנוסה וידועה בתחום. בדיעבד הוא התחוור כמינוי שהחטיא את מטרתו, בהנחה כמובן שהמטרה היתה מינוי רגולטור חזק. לא בטוח שזהו מינוי כושל. הכל תלוי בעיני המתבונן, כמובן. יש כאלו שבוודאי יכתירו את כהונת הלפרין כהצלחה גדולה. למשל, אם אתה יבואן המחזיק בנתח שוק גדול, או רשת מרכולים גדולה או מונופול קמעונאי, בוודאי תברך על כהונה בה הממונה השתדלה בעיקר לא להפריע למונופולים בישראל לשגשג ולהתעצם. במובן זה הלפרין לא רק

קרא עוד »

רשות ני"ע קובעת כללים לפעילות חברות הספאק

לפני כחודש כתבתי כאן על הלהיט התורן של שוק ההון בישראל ובעולם – חברות הספאק (Spac- Special Purpose Acquisition Company). מדובר בחברות ללא כל פעילות המגייסות הון באמצעות הנפקה בבורסה במטרה להתמזג עם חברה פרטית. נזכיר כי הספאק מחויבת להתמזג עם חברה בעלת פעילות ממשית בתוך שנתיים ממועד ההנפקה, שאם לא כן עליה להשיב את כספי ההנפקה למשקיעים. מאחורי הספאק עומדים היזמים, המכונים "ספונסרים", והם אלו שאמונים על איתור החברות הפרטיות שיתמזגו אל תוך הספאק, אגב גזירת קופון נאה עבור עצמם. היעד המרכזי של הספאק הן חברות הטכנולוגיה המוכרות חלום. אולי לא במקרה מכונות חברות אלו כ"חברות

קרא עוד »

"שיק פתוח" – לא תיקח ? על טרנד חברות הספאק

הלהיט של שוק ההון בישראל ובעולם בשנה האחרונה הוא ללא ספק חברות הספאק (Spac- Special Purpose Acquisition Company). מדובר בחברות ללא כל פעילות המגייסות הון באמצעות הנפקה בבורסה במטרה להתמזג עם חברה פרטית. הספאק מחויבת להתמזג עם חברה בעלת פעילות ממשית בתוך שנתיים ממועד ההנפקה, שאם לא כן עליה להשיב את כספי ההנפקה למשקיעים.   מאחורי הספאק עומדים היזמים, המכונים "ספונסרים", והם אלו שאמונים על איתור החברות הפרטיות שיתמזגו אל תוך הספאק, אגב גזירת קופון נאה עבור עצמם. היעד המרכזי של הספאק הן חברות הטכנולוגיה המוכרות חלום. אולי לא במקרה מכונות חברות הספאק כ"חברות שיק פתוח".

קרא עוד »

תביעות ייצוגיות בגין מפגעים סביבתיים – האם הוסרו המחסומים ?

בהחלטה מקיפה ומעניינת שניתנה לאחרונה על ידי השופט רון סוקול בבית המשפט המחוזי בחיפה נסללה הדרך לניהול תביעה ייצוגית בגין מפגעי זיהום אוויר שיצרו לכאורה 30 מפעלים מזהמים במפרץ חיפה. מדובר בתביעה שהגישה עמותת אזרחים למען הסביבה ששמה לה למטרה לפעול לקידום איכות הסביבה (ת"צ (חי) 36568-07-19 עמותת אזרחים למען הסביבה נ' אלקון מרכז מיחזור ואח'). ההחלטה ניתנה בבקשת הנתבעות לסלק על הסף את התביעה הייצוגית, בקשה שנדחתה. בהחלטה מנתח השופט סוקול את האינטרסים הציבוריים העומדים ביסוד התביעה הייצוגית בתחומי איכות הסביבה והמפגעים הסביבתיים וקובע כי בניגוד לטענת הנתבעות, אין כל מניעה להגיש תביעה ייצוגית

קרא עוד »

למה לכתוב בלוג?

בחדר הישיבות של המשרד שלי תלויה תמונה גדולה ועליה רשום בגדול "איפה הצדק". את התמונה המוזמנת עיצב והכין עבורי הצלם והאמן המוכשר לובקה, ידידי, ששאל אותי פעם איזו תמונה אני רוצה לחדר ישיבות. אז זה מה שאמרתי לו – תכין לי משהו עם 'איפה הצדק'. אז הוא הכין. והתמונה הזו שומרת עלי, מכוונת לי את הדרך. לא תמיד זה מצליח, לא כל לקוחותיי צדיקים, רחוק מזה, לא בכל מאבקיי אני בצד הנכון של המתרס. בכל זאת, בן אדם צריך גם להתפרנס. אבל אני משתדל. גם זה משהו, לא ? אז מה פתאום בלוג ? הרעיון

קרא עוד »

האם אישור רוב בעלי המניות משמעו שמחיר העיסקה הוגן ?
הרהורים בעקבות פס"ד עצמון נ אסם

פסק דין מקיף ומעמיק שניתן לאחרונה על ידי השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי בת"א (המחלקה הכלכלית) (ת"צ (ת"א) 40404-03-16 עצמון נ' אסם השקעות בע"מ) דן בשאלה האם מחיר העיסקה שבמסגרתה רכשה חברת נסטלה, בעלת השליטה בחברת "אסם", את מניות הציבור באסם, היה מחיר הוגן. השאלה עלתה במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה כנגד עיסקת מיזוג במיתווה המכונה "מיזוג משולש הופכי", כאשר נסטלה רכשה את מניות הציבור בחברה הבורסאית אסם, ובכך הפכה את אסם לחברה פרטית, ולמעשה הוציאה אותה מהמסחר בבורסה, באמצעות רכישת חלקם של בעלי המניות מהציבור, אשר קיבלו תשלום בגין מניותיהם. בעלי המניות מהציבור הגישו

קרא עוד »

מיהו "צרכן" ? (של פייסבוק)

העולם הגלובלי של ימינו מביא תאגידים בינלאומיים רבים לפעול בישראל, כמו גם בכל רחבי העולם. פעילות מרובת-טריטוריות זו מביאה עימה שלל סוגיות משפטיות מעניינות ומורכבות. לעיתים התשובה לאותן סוגיות אינה פשוטה וחד משמעית, והמורכבות של עולמנו באה לידי ביטוי גם בהיבט זה של פעילות תאגידי ענק בינלאומיים בישראל. 

ברשימות הבאות אנסה לעסוק בכמה היבטים של הפעילות הזו.

הפעם אני רוצה לספר לכם על המאבק של צרכנים ישראליים של פייסבוק לנהל את תביעתם כנגד החברה בישראל ולפי הדין הישראלי, ולא בפני בתי משפט בחו"ל ולפי הדין הזר.

בשני מקרים שנדונו לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב

קרא עוד »
דילוג לתוכן