פעם אחר פעם אנו שומעים על חברות שנרכשות תמורת סכומים אדירים, לעיתים ללא הסבר הגיוני. ומדי פעם אנו גם שומעים על כך שחברות שנרכשו התגלו כאכזבה גמורה. אבל לא כל יום נתקלים במקרה בו נטענת טענת תרמית והונאה כפי שקרה לאחרונה לבנק ההשקעות הידוע ג'יי פי מורגן (JP Morgan). בנק ההשקעות, מהגדולים בארה"ב ובעולם, רכש לפני כשנתיים, תמורת 175 מיליון דולר, חברת סטארט-אפ שהקימה והפעילה את אתר Frank שהיה פלטפורמה למילוי טפסי הלוואות לסטודנטים בארה"ב. תהליך מילוי הטפסים לשם קבלת הלוואות סטודנט ידוע לשמצה בסרבול ובטרחה הכרוכה במילוי הטפסים. אתר Frank נועד להקל על הסטודנטים

אחת התופעות הבולטות בשנים האחרונות בכל כלי התקשורת ובעיקר ברשתות החברתיות היא הפרסום הסמוי. הכוונה בעיקר לכך שידוענים ("משפיעני רשת", כפי שהם או הן מכונים כיום) מפרסמים מוצרים ושירותים שונים, מבלי שהם מגלים שמדובר בפרסומת לכל דבר. הדבר נפוץ בעיקר ברשתות החברתיות כגון טיקטוק, אינסטגרם ופייסבוק, אך מוצא ביטוי גם בכל כלי התקשורת ובעיתונות הכתובה. זו יכולה להיות דוגמנית או שחקנית או "אושיית רשת" (תודו שהתארים נהיים יותר ויותר מתוחכמים) שממליצה על מלון "מדהיםםםם" או מסעדה "מעלפתתתת" או סתם על בגדים שהיא ממש, אבל ממש, אוהבת. אותה "משפיענית" לא מגלה בגילוי נאות, את הנדרש והמתבקש

אני חסיד גדול של אכיפה פרטית, ויעידו על כך עשרות התביעות הייצוגיות שניהלתי ביותר מ- 20 השנים האחרונות, חלקן (לגמרי בטעות) בהצלחה. אני מאמין שבמקרים רבים אכיפה פרטית יעילה יותר מהאכיפה הממשלתית. השירות הממשלתי בישראל מנופח ולא יעיל. ובהתאם, גם האכיפה ממשלתית, באמצעות הפרקליטות או המשטרה, הינה פעמים רבות – לא יעילה, חלקית, איטית ביותר ולכן גם – פחות אפקטיבית. לחלל שנוצר נכנסת בטבעיות האכיפה הפרטית. תביעות ייצוגיות ונגזרות, עתירות לבג"צ, בקשות לפי חוק חופש המידע או תביעות קטנות של לקוחות נבונים, עקשנים ונחושים, הם כמה מהאמצעים הבולטים של אכיפה פרטית. ויש כמובן גם את

רבות נכתב בתקופה האחרונה על עולם העבודה שלאחר תקופת הקורונה. עם העבודה מהבית, המודל ההיברידי, ובעיקר- על הרצון של דור העובדים הצעיר לשמור על "שפיות" בעבודה, על איזון בין עבודה וחיי פנאי, ועוד. גם במשרדי עורכי דין אין ספק שהדור הצעיר, דור ה- Y או ה- Z  , כלומר בני 20-30 מגדירים אחרת מאיתנו, המבוגרים מהם (בני ה- 40-50) את האיזון בין עבודה ומשפחה ומדגישים בצורה שלא נעשתה בעבר, את הצורך לשמור על גבולות. לא לאפשר לעבודה לחדור לעולם הפרטי של העובד, למנוע זליגה של משימות עבודה אל תוך חיי הערב והלילה של העובדים. במובן

בורסת הקריפטו FTX קרסה בן לילה לפני כ- 10 ימים, וסכום הנאמד בכ- 1.5 מיליארד דולרים של כספי המשקיעים נעלם. יותר מ-5 מיליון איש השתמשו בחשבונות קריפטו בשיאה של FTX וכעת הם עלולים לגלות שכספם התאדה. בימים האחרונים הגישה החברה בקשה לפשיטת רגל והרשויות בארה"ב פתחו בשורה של חקירות שבמוקד נמצאת לא רק הבורסה שקרסה אלא בעל השליטה והמייסד שלה, סם בנקמן-פריד בן ה- 30, שעד לפני שבוע היה מיליארדר, מכח שליטתו בבורסה. גם הרשויות באיי בהאמה, שם רשומה FTX ושם גם מתגורר בנקמן-פריד, פתחו בחקירת החברה ופעילותה. משרד המשפטים ורשות ני"ע בארה"ב בוחנים כעת

אתחיל בווידוי קטן: שחמט הוא אהבה גדולה שלי, מאז ילדותי. בשנים האחרונות גיליתי את עולם משחקי האון-ליין של שחמט, במסגרתם אני יכול לשחק בזמן אמת מול יריבים מכל רחבי העולם העולם. האפליקציה הפופולארית בעולם למשחקי און ליין של שחמט היא Chess.com. מנויים לה כ- 90 מיליון איש, כך שאני כנראה לא לבד. חשוב להבהיר כבר כעת כי אני שחמטאי חובב ובינוני למדי. לא למדתי מעולם שחמט באופן מסודר. בתור נער קניתי את ספרו של השחמטאי הגדול והאקצנטרי, בובי פישר, אבל זה כנראה לא קידם אותי מספיק, כי אני מפסיד כיום ב- chess.com  על ימין ועל

חופש החוזים הינו אחד מעקרונות-העל של המשפט, ומשמעו שלאנשים יש את הזכות לקבוע ביניהם חוזה לפי רצונם והבנתם, ואין זכות לאיש להתערב בחופש זה שלהם. הדברים כמובן מסתבכים כאשר מתעוררת מחלוקת בין הצדדים ויש צורך לפרש את החוזה ואת לשונו ולהסיק ממנו מה היתה "כוונת הצדדים". לא אעסוק כרגע בעולם מלא זה של פרשנות החוזים, שמנקזת אליה גם מחלוקות בסיסיות על מקומם של בתי המשפט בעולם העסקי והאזרחי, והאם מותר לשופט (כפי שסבר בזמנו הנשיא אהרון ברק) ליצוק תוכן לחוזה גם אם הצדדים לא בדיוק התכוונו לאותו תוכן. אבל פסיקה מהחודש שעבר בבית המשפט העליון

לפני כשבועיים ניתן פסק דין חשוב של בית המשפט העליון בסוגית מחיר מופרז מונופוליסטי והיכולת להגיש ולנהל תביעות ייצוגיות בתחומי ההגבלים העסקיים בגין עילה זו של "מחיר מופרז". כלי התקשורת הכתירו את ההכרעה בענין גפניאל נ' קוקה קולה כהלכה חשובה שתאפשר ניהול תביעות ייצוגיות כנגד המונופולים הגדולים במשק, כחלק מהמאבק ביוקר המחייה בישראל. אין ספק שההחלטה שניתנה פה אחד על ידי הרכב של שלושה בבית המשפט העליון הינה חדשנית וחשובה. ברשימה זו אבקש לנתח את הכרעה ולנסות להסיק מה השלכותיה לעתיד לבוא. שורה ארוכה של תביעות ייצוגיות בגין מחיר מופרז עוכבו בשנתיים האחרונות בשל הציפיה

מהם גבולות אחריותה של רשות ניירות-ערך בישראל בגין הפסדים של משקיעים ? זו השאלה המעניינת שניצבה במרכזה של פרשת יוטרייד, שהגיעה לאחרונה לסיומה בבית המשפט העליון. עיקרי העובדות הן, שחברת יוטרייד (בבעלות אביב טלמור) גייסה בשנים 2015-2012 ממאות לקוחות כ- 25 מיליון דולר לצורך השקעה במסחר אלגוריתמי, מסחר בבורסה המבוסס על תוכנות מחשב. בדיעבד התברר כי הליך גיוס הלקוחות היה מושתת על מצגי שווא והסתרת מידע. עוד התברר כי בשלב מסוים פעלה יוטרייד בשיטת השיווק הרשתי ("פירמידה"), כלומר השתמשה בכספים שגויסו מלקוחות חדשים כדי לממן בקשות משיכה של לקוחותיה הוותיקים. הפרשה התפוצצה בסוף 2015. בעלי החברה, אביב

בשנה האחרונה שילמה רשות ניירות-ערך האמריקאית (SEC) מיליוני דולר לחושפי שחיתויות (Whistleblowers), ומנתונים שפירסמה הרשות עולה כי בעשור האחרון שולם בארה"ב סכום מדהים של מעל 1 מיליארד דולר לחושפי שחיתויות בארה"ב.   כשהעמקתי לקרוא וללמוד את התחום לא יכולתי שלא להתפעל מהאמריקאים. אני יודע שמקובל אצלנו ללגלג על האמריקאים המרובעים והמסודרים. בארץ ה"יהיה בסדר" שלנו, בה כל תכנית היא נקודת מוצא לשינויים, עיכובים ודחיות, מקדשים את יכולת האילתור והספונטניות. את הבלאגן. האמריקאים – בדיוק הפוך. והצצה לתחום של הסדרת פעילותם של חושפי שחיתויות בשוק ההון האמריקאי יכולה ללמד אותנו, אומת ה"תזרום אחי", מה זה סדר,

לפני פחות מחודשיים, בחודש אפריל 2022, שוחרר סטיבן דונציגר (Donziger) ממאסר של 60 ימים בכלא, לאחר ששהה קודם לכן במעצר בית במשך כשנתיים. דונציגר עורך דין ניו-יורקי הגיש תביעה ייצוגית נגד תאגיד הנפט והאנרגיה הגדול Texaco, שנרכש לימים על ידי Chevron, וזכה בה. אז, הוא זכה לטעום מנחת זורעה האימתני של חברת-הענק, שדרסה אותו ללא רחמים. זה סיפור לא ייאמן, שנחשפתי אליו רק לאחרונה. לתדהמתי כמעט לא נכתב עליו למרות שהוא סיפור מדהים, כפי שתגלו מיד. העובדה שכמעט לא נכתב על הפרשה דבר, היא חלק מהסיפור כאן. בשנת 1993 הגיש דונציגר, עורך דין צעיר בוגר

בחודש פברואר השנה פירסמה רשות ני"ע עמדת סגל מטעמה בקשר לגיוסי הון למיזמי נדל"ן בישראל ובחו"ל, מיזמים שפרסומים אודותיהם שוטפים את האינטרנט וכלי התקשורת ומופצים בדרכים שונות על בסיס כמעט יומיומי לאלפי משקיעים פוטנציאליים בישראל. בטרם אפרט את עמדת סגל הרשות, ראוי אולי להתעכב ולומר מילה על "עמדות סגל" שמפרסמת הרשות מעת לעת. המעמד המשפטי של עמדות סגל הרשות אינו ברור עד תומו. בשנת 2007, לפני כ- 15 שנים, הגשתי עתירה לבג"צ כנגד הנוהג של הרשות באותם ימים להוציא עמדות סגל מבלי לפרסם אותן בצורה מסודרת וגלויה. נתקלתי בכך אגב טיפול בתיק של לקוח, כאשר