בסוף אפריל 2026 פרסמה רשות שוק ההון הודעה, שעברה כמעט ללא תהודה ציבורית: לראשונה בישראל ניתן אישור רשמי לחברה פרטית — חברת ביטס אוף גולד — להנפיק מטבע דיגיטלי יציב (Stablecoin) הצמוד לשקל הישראלי. שמו של המטבע: BILS.

אם תחפשו את הידיעה בעיתונות הכלכלית הישראלית, תתקשו למצוא אותה, ועם זאת, מדובר בצעד פיננסי משמעותי וחשוב.

קצת רקע, בשפת בני אדם. Stablecoin — או מטבע יציב — הוא מטבע קריפטוגרפי שערכו אינו מתנדנד, בניגוד לביטקוין או לאת'ריום שמחירם עלול לקרוס ב-20-30% ביום מסחר אחד (אך גם להמריא באותה מהירות). המטבע היציב מוצמד לנכס ידוע ומוכר — בדרך כלל למטבע רשמי, למשל הדולר האמריקאי. הדוגמא הנפוצה ביותר היא USDT או USDC, שני מטבעות יציבים הצמודים לדולר, ששוויים המשולב עולה כיום על 300 מיליארד דולר. ה-BILS הישראלי פועל על אותו עיקרון, אלא שהמטבע שאליו הוא מוצמד הוא השקל.

האישור ניתן לאחר כשנתיים של פיילוט בסביבה רגולטורית מבוקרת המכונה – "ארגז חול" (Sandbox) — מסגרת שמאפשרת לבחון מוצרים פיננסיים חדשניים תחת פיקוח, לפני שמרשים להם לצאת לעולם הגדול. במהלך הפיילוט נבחנו יכולות החברה שקיבלה את הרשיון להנפיק את המטבע, בנושאי הנפקה וניהול של המטבע, שמירה על נכסי לקוחות, אבטחת מידע, ניהול סיכונים, והגנת סייבר, הכל בהתאם לסטנדרטים שקבעה רשות שוק ההון.

המטבע יונפק בשלב ראשון על גבי תשתית הבלוקצ׳יין של Solana, עם תכניות להתרחב לאת'ריום ולרשתות נוספות. התשתית הטכנולוגית תסופק על ידי אותה חברה שסיפקה את הגב הטכנולוגי לפרויקט "עדן" של הבורסה לני"ע בתל אביב (פרויקט משותף של הבורסה ומשרד האוצר שמטרתה לבחון הנפקה וסליקה של אג"ח ממשלתי דיגיטלי על גבי טכנולוגיית בלוקצ'יין). על פי הפירסום, פירמת רואי החשבון EY מלווה את הפרויקט ומסייעת בבניית מנגנוני הבקרה. על פניו מדובר במכלול מתוכנן ומפוקח למסחר במטבע דיגיטלי חדש.

אז מה אפשר יהיה לעשות עם ה- BILS?

על פי התכנית, ניתן לבצע העברות כספים בשקלים בצורה מיידית — 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, כולל שבתות וחגים — על גבי תשתית הבלוקצ׳יין. כל זאת, ללא הכרח בהעברה בנקאית, ללא ימי עסקים, וללא עמלות בנקאיות גבוהות. שנית, ניתן יהיה להמיר מטבע חוץ לשקל באופן מיידי, למשל לרכוש USDC (דולר דיגיטלי) ולהמיר אותו ל-BILS, בכל שעה ביממה. שלישית, ניתן לסחור בנכסים דיגיטליים מול השקל, שלא באמצעות הבנק. ורביעית, ניתן יהיה ליצור חוזים חכמים שיפעלו מול השקל.

חברת ביטס אוף גולד, שקיבלה את הרשיון להנפקת המטבע השקלי הדיגיטלי הראשון, היא חברה פרטית אלמונית למדי שהוקמה ב-2013, על ידי שני אחים – יונתן ויובל רואש, האחרון משמש כמנכ"ל. היא גייסה הון מקבוצת משקיעים פרטיים, חלקם שמות מוכרים בעולם הפיננסים והקריפטו הישראלי. ואולם אין מאחוריה אף גוף מוסדי או פיננסי גדול או חזק, כגון חברת ביטוח, קופות גמל/קרנות פנסיה או חברות השקעה גדולות בישראל. זהו יתרון (העדר ניגוד עניינים והגברת תחרות) אך אולי יכול להיות חסרון, במקרה של צורך בגב כלכלי או פיננסי.

החשיבות בהנפקת המטבע הדיגיטלי הישראלי הראשון הצמוד לשקל היא בהסדרת התחום, לראשונה בישראל. עד לאישור שניתן להנפקת ה-BILS  פעל שוק הקריפטו בישראל בתחומים "אפורים" וללא הסדרה ברורה. לא היתה מסגרת חוקית ברורה ל"מטבעות יציבים" (sStablecoin), מהסוג שנוצר כעת, ולא היה פיקוח ממשלתי עליו. כעת, בפעם הראשונה, ניתן להנפיק 'מטבע יציב' שצמוד לשקל, תחת פיקוח רשות שוק ההון, בהתאם לתנאים מחמירים. זהו שינוי רגולטורי משמעותי.

רשות שוק ההון קבעה מגבלות ברורות להנפקה של המטבע החדש: יחס גיבוי מלא של 1:1 בין המטבעות המונפקים לנכסי הרזרבה, כלומר – כל יחידת BILS תהיה מגובה ביחס של אחד לאחד בכספים המוחזקים בבנקים בישראל; החזקת נכסי הרזרבה בישראל תיעשה בחשבונות ייעודיים ונפרדים; מנגנוני פדיון זמינים בכל עת; וחובות דיווח מיידיות לרשות על כל אירוע חריג. זוהי ההגנה על הציבור שהרגולטור הבטיח, וזה מה שמבדיל את BILS ממטבעות קריפטו אחרים לא מוסדרים ולא מפוקחים, ועל כן מסוכנים יותר להשקעה.

ישראל, שידועה בקידמה הטכנולוגית ובתעשיית ההיי-טק שלה, נמצאת בפיגור ביחס למדינות מובילות אחרות בתחום המטבעות הדיגיטליים. הנפקת המטבע כעת חשובה בהקשר של בניית תשתית למערכות תשלומים מודרניות. השאלה היא אם הציבור הרחב, אנשי העסקים והמשקיעים, ישתכנעו שמדובר במטבע דרוש ושימושי לצרכיהם. והשאלה האם לחוזקו (המדהים, יש להודות) של השקל ביחס לדולר ולמטבעות אחרים בעולם, תסייע לקליטה מהירה של ה- BILS.

מה שהשקל הדיגיטלי מחייב, בין השאר, הוא עדכון חשיבה משפטית ורגולטורית. שאלות שעד עכשיו היו תיאורטיות הופכות פתאום לפרקטיות: האם תשלום בשקל דיגיטלי ייחשב קביל ותקין כמו השקל הרגיל? מה דינו של חוזה שהתשלומים בו אמורים, או יכולים להיות, ב-BILS? כיצד יש לדווח על החזקת BILS בדוחות כספיים של חברה ציבורית? אלו שאלות שעורכי דין, רואי חשבון ויועצי מס יצטרכו לתת עליהן תשובות בעתיד הקרוב. ולכן – גם אם הקריפטו נראה עדיין כמו עולם לא מוכר או אקזוטי, כדאי לשים לב לכך שהשקל הדיגיטלי כבר כאן.

שוק הקריפטו הישראלי המוסדר עדיין קטן יחסית ומרוכז בידי מספר מצומצם של גופים שקיבלו רישיון מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. עד כה ניתנו רישיונות קבועים לתחום לארבע חברות, כולן חברות פרטיות קטנות למדי. מדובר בשוק קטן המוסדר-בהדרגה, ללא נוכחות ישירה של הבנקים הגדולים או חברות הביטוח כשחקנים בתחום, לפחות נכון לעכשיו.

ההשוואה של ה-BILS למטבע האמריקאי המקביל, ה-USDC מתבקשת. נכון לאמצע 2026, שווי השוק של USDC עומד על כ-73-75 מיליארד דולר, כאשר נפח המסחר היומי ב-USDC מגיע לכ-11.5 מיליארד דולר.

במילים אחרות: USDC הוא כבר תשתית תשלומים גלובלית בהיקף עתק, שפועלת מספר שנים ומוכרת בעולם העסקי בארה"ב.

לעומת זאת, BILS רק יוצא לדרך. לפי תנאי האישור של רשות שוק ההון הוא יונפק בשלב הראשון ב"מתכונת מוגבלת" ובהיקף מוגדר מראש.

מבחינה מבנית, לעומת זאת, שני המטבעות דומים מאוד: שניהם סטייבלקוין (Stablecoin) המוצמד 1:1 לנכס הבסיס/רזרבה (דולר ב- USDC, שקל ב- BILS); שניהם מגובים באופן מלא בנכסים המוחזקים בחשבונות ייעודיים ונפרדים; שניהם עוברים ביקורת של פירמת רואי חשבון מהשורה הראשונה (Deloitte עבורUSDC , EY עבור BILS); ושניהם מאפשרים למחזיק שליטה עצמאית בנכס דרך ארנק דיגיטלי, ללא תלות בגוף מרכזי.  

ההבדלים המרכזיים בין השניים נובעים בעיקר מהגודל והבשלות, ולא מהטכנולוגיה. USDC מונפק על ידי Circle, חברה אמריקאית ציבורית (נסחרת בבורסת ניו יורק) עם היקף פעילות עולמי ובסיס לקוחות מוסדי ענק; BILS מונפק כאמור ע"י ביטס אוף גולד, חברה פרטית ישראלית קטנה ואלמונית, ולמיטב הידוע, ללא גב מוסדי-פיננסי חזק מאחוריה. USDC נהנה מנזילות עמוקה ומיישומים מוכחים ברחבי העולם; BILS מיועד בשלב זה בעיקר לשוק המקומי הישראלי, תחת פיקוח הדוק ומגבלות היקף שנועדו לצמצם סיכון עד שהמודל יוכיח את עצמו. במילים פשוטות: אם USDC הוא כבר שחקן משמעותי בליגה גדולה, ה- BILS בשלב זה הוא בגדר ניסוי מעניין, בליגה מקומית קטנה, אבל עם פוטנציאל.

ימים יגידו אם הניסוי הצליח.