קריסת בורסת הקריפטו FTX – האם יורד המסך על השקעות לגיטימיות בתעשיית הקריפטו ?

שתפו את הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email

קבלו את העדכונים החמים שלי

קבלו את העדכונים החמים שלי

קריסת בורסת הקריפטו FTX – האם יורד המסך על השקעות לגיטימיות בתעשיית הקריפטו ?

בורסת הקריפטו FTX קרסה בן לילה לפני כ- 10 ימים, וסכום הנאמד בכ- 1.5 מיליארד דולרים של כספי המשקיעים נעלם. יותר מ-5 מיליון איש השתמשו בחשבונות קריפטו בשיאה של FTX וכעת הם עלולים לגלות שכספם התאדה.

בימים האחרונים הגישה החברה בקשה לפשיטת רגל והרשויות בארה"ב פתחו בשורה של חקירות שבמוקד נמצאת לא רק הבורסה שקרסה אלא בעל השליטה והמייסד שלה, סם בנקמן-פריד בן ה- 30, שעד לפני שבוע היה מיליארדר, מכח שליטתו בבורסה. גם הרשויות באיי בהאמה, שם רשומה FTX ושם גם מתגורר בנקמן-פריד, פתחו בחקירת החברה ופעילותה.

משרד המשפטים ורשות ני"ע בארה"ב בוחנים כעת אם FTX השתמשה באופן לא נאות בכספי לקוחות והאם בנקמן-פריד ביצע בסמוך לפני הקריסה עסקאות סיבוביות וחשודות במסגרתן הוא העביר לפי החשד כ- 10 מיליארד דולר מכספי המשקיעים לחברתהבת של FTX, אלמיידה (Alameda Research).  בימים האחרונים פורסם כי בין 1 ל- 2 מיליארד דולר מתוך ה- 10 מיליארד שהועברו לחברת הבת, נעלמו ואינם נמצאים עוד אצל חברת הבת.

על פי חוקי ני"ע יש חובה להפריד בין נכסי החברה ובין כספי הלקוחות, והחשד הוא שכספי הלקוחות פשוט נלקחו ונעשה בהם שימוש לצרכים אישיים או להשקעות פרטיות.

מקורות בחברה מסרו לכלי התקשורת כי בנקמן-פריד יצר בתוכנות המחשב של FTX "דלת אחורית" שאיפשרה לו לשנות את ספרי החברה ולהעביר כספים מבלי ליידע איש על כך או לקבל אישור. בדרך זו, העברות הכספים או שינויים שבוצעו בספרי החברה, לא הדליקו נורות אדומות בבקרת הכספים של החברה. בתגובה לפרסומים הכחיש בנקמן כי יצר "דלת אחורית" שכזו.

מה שמדהים בכל הפרשה היא העובדה שהיא היכתה בתדהמה את כל השוק. האם הסיפור לא היה מדהים מלכתחילה מכדי להיות אמיתי?

מילה על המייסד: סם בנקמן-פריד (או SBF, כפי שהוא מכונה) הוא רק בן 30 והקים את FTX רק לפני כ- 3 שנים, ב- 2019. הוא הפך אותה במהירות לאחת הבורסות המובילות של תעשיית הקריפטו והמטבעות הדיגיטליים. בתחילת הדרך הוא עוד גר עם שותפים, נהג בטויוטה קורולה והצהיר כי הוא רוצה לחלק את כל הונו לנזקקים.

מאז הוא עבר לאיי בהאמה, שם גם רשם את FTX, והפך זה מכבר לילד הפלא של תעשיית הקריפטו והמטבעות הדיגיטליים. בנקמן-פריד זכה לכתבות שער מפרגנות ומהללות בעיתונות הכלכלית בעולם, באופן שמאוד מזכיר את אליזבת הולמס, עוד ילדת פלא שבדיעבד התברר כי הונתה משקיעים באופן סדרתי. כתבתי על כך בבלוג זה לפני מספר חודשים.

יש המשווים את הפרשייה הסבוכה להונאה החשבונאית הגדולה בחברת אנרון, בתחילת המילניום או למירמה של ברני מיידוף.

איך החלה הנפילה? הכל החל בהודעה של מנכ"ל החברה המתחרה של FTX, Binance, שעמדה לרכוש את FTX לאחר שהורע מצבה. המנכ"ל המתחרה הודיע בתחילת נובמבר, באופן פתאומי, כי הוא נסוג מהעסקה מאחר והתגלו לו עובדות שעוררו חשד באשר ליציבות הפיננסית של FTX. הוא גם רמז לחשד לאי סדרים בהחזקת כספי המשקיעים.

הודעת מנכ"ל החברה המתחרה, ב- 6 בנובמבר, גרמה לקריסה מיידית של המטבע הדיגיטלי של FTX, ה- FTT, מה שגרם לאלפי משקיעים לבקש למשוך את כספם מ- FTX. כך החלה הקריסה.

בנקמן-פריד מיהר לצייץ בטוויטר מספר ציוצים בהם הבטיח למסור הסבר ולפעול בשקיפות מול משקיעיו, דבר שלא נעשה על ידו עד היום. ניסיונות ההרגעה לא עזרו וכעבור ימים ספורים הגישה FTX בקשה לפשיטת רגל, הפסיקה משיכת כספים על ידי לקוחותיה הדואגים והמסחר בה הופסק.

ממש בסמוך לפני הקריסה הודיעה החברה כי היא היתה קרבן לפריצה של האקרים שגנבו מהחברה לטענתה כ- 600 מיליון דולר. החברה המליצה לכל לקוחותיה למחוק את אפליקציית המסחר שלה ממכשיריהם ולהתנתק. האם מדובר בפריצה אמיתית או בתרגיל למשיכת כספים וזריית חול בעיניים? לא ברור.  

הדוחות הכספיים של FTX שפורסמו ב- 10 בנובמבר מגלים כי יש לחברה התחייבויות בסך כולל של כ- 9 מיליארד דולר, ורק 900 מיליון דולר נכסים.

מה שהופך את הקריסה כעת לדרמטית כל כך ובעלת השלכות מרחיקות לכת, היא העובדה שהפיתוי להיכנס לתחום הקריפטו החדש והמסעיר, משך בשנים האחרונות לא רק צעירים ואנשי היי טק, אלא גם משקיעים מוסדיים גדולים. הללו ביקשו לגוון את תיק ההשקעות שלהם בהשקעות קריפטו, במטבעות דגיטליים ובנכסים מסוכנים, תנודתיים ו"סקסיים".

כמה מהמשקיעים הגדולים והידועים בעולם בחרו להשקיע ב-FTX ובהם – קרן סקויה, סופטבנק, לייטספיד, בלאקרוק ועוד. רבים ראו ב-FTX  הזדמנות להשקיע בקריפטו מבלי לרכוש את המטבעות הדיגיטליים עצמם.

קרן ההון סיכון הידועה והותיקה סקויה (Sequoia) פירסמה בזמנו פרופיל מחמיא של בנקמן-פריד באתר שלה. לפי דיווחים שטרם אומתו בנקמן השקיע בחשאי מכספי המשקיעים של FTX עשרות מיליוני דולר בקרן סקויה עצמה, וכן בקרן ההון סיכון Paradigm, המתמחה בקריפטו, ובקרנות נוספות, בעסקה סיבובית מעוררת חשד.

המשקיעים המוסדיים כבר הודיעו על הפסד צפוי של ההשקעה: Paradigm דיווחה למשקיעיה בימים האחרונים כי 278 מיליון דולר שהשקיעה ב-FTX כנראה ירדו לטימיון. קרן סקויה הודיעה באופן דומה כי מחקה השקעה של 213 מיליון דולר, וכך גם זרוע ההון סיכון של קרן הפנסיה של המורים באונטריו, קנדה, שהשקיעה 95 מיליון דולר ב- FTX.

אין ספק שחלק מהמשקיעים המוסדיים זנחו לחלוטין נהלים מקובלים של בדיקת השקעות לפני ביצוען. ואנו מדברים על מאות מיליוני דולרים, לא ענין של מה בכך. עתה מתברר, למשל, כי ל- FTX  כלל לא היה דירקטוריון מסודר, שלא לדבר על ועדת השקעות או ועדת ביקורת.

לא ברור כיצד גופים מוסדיים מתוחכמים, שיש להם מחלקות אנליזה, מחלקות משפטיות ענקיות, מחלקות של בקרה פנימית וציות (Compliance) השקיעו סכומי עתק מבלי לבדוק לאן הולך הכסף. מבלי לוודא שהכסף של משקיעים שהופקד בידיהם אכן מועבר לידיים הנכונות ולא משמש לצרכים פרטיים.

זה אולי הסיפור הגדול באמת כאן: העובדה שקרנות השקעה והון סיכון גדולות ומנוסות משקיעות סכומי עתק מבלי לבדוק היטב את הדברים.

האם קרנות "סולידיות" אלו היו מוכנות להשקיע בסטארט אפ כלשהו שאין בו דירקטוריון? ושהם עצמם לא מקבלים מושב בדירקטוריון כדי לפקח על פעילות החברה ועל השימוש שנעשה בכספי השקעתם?

ברור כי המשקיעים המוסדיים שהתרשלו כך, יצטרכו לתת דין וחשבון לא פשוט למשקיעיהם, חלקם חוסכים ופנסיונרים, הסומכים על קרנות ותיקות ומבוססות כי ידעו היכן להשקיע את כספם.

בעקבות קריסת FTX קרס גם המטבע (TOKEN) שלה- FTT, ובעקבותיו התמוטטו שערי יתר המטבעות הדיגיטליים: הביטקוין איבד בשנה האחרונה כ-75% משוויו וגם מטבע האתריום איבד השנה כ- 72% משוויו.

השנה כבר קרסו מספר חברות קריפטו ופלטפורמות מסחר קטנות יותר, כגון – Voyager Digital. Celsuis, Terra, Luna. לכן עולה השאלה האם כל הקריסות הללו, בוודאי ביחד עם קריסת FTX כעת, לא תהיה מכה אחת יותר מדי לתעשיית הקריפטו.

כתבתי כאן בבלוג על המטבעות הדיגיטליים ועל כך שהם מסמנים את העתיד. אך כעת מתווסף סימן שאלה גדול לתחום כולו.

מצד אחד, מלכתחילה היה ברור כי מדובר בתעשייה תנודתית ומסוכנת ביותר. מטבעות הקריפטו הינם אנונימיים, אין בהם הסדרה ופיקוח ממשלתי, וזה בדיוק מה שמשך אליהם מיליוני משקיעים ברחבי העולם: הביזור, העדר שליטה מרכזית, העדר פיקוח ממשלתי, אנטי-תזה מובהקת לשליטה המרכזית הממשלתית בשוקי הכספים והבנקאות העולמית.

צידו השני של המטבע, תרתי משמע, הוא הסיכון הרב. העובדה שמדובר במטבעות אנונימיים מקלה על ביצוע תרמית והונאה. הדבר רק מחזק עוד יותר את כל האזהרות שממילא התנוססו מעל ההשקעה בהם. לא במקרה נחשבו המטבעות הדיגיטליים כמי שמושכים אליהם גורמים עבריינים ופליליים.

אולי המסקנה המתבקשת והלקח המתבקש הוא שאם זה נראה מסוכן זה אכן מסוכן: קרנות פנסיה של מורים, חברות ביטוח ומשקיעים שהם באמת סולידיים ושמרנים, צריכים להתרחק מהתחום הזה כמו מאש. ומי שמוכן לקחת את הסיכון של איבוד כספו, שיעשה זאת בעיניים פקוחות, ויישא באחריות מלאה לכישלונו ולהפסדיו.

שתפו את הפוסט

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

7 תגובות

  1. ואולי הדבר הטוב שיקרה כעת הוא חזרה להשקעה בשוק ההון המסורתי (מניות ואג"חים).
    הסטת הכספים לשוק הזה תיצור ביקושים והתאוששות של שוק ההון, לאחר שנת 2022 האיומה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רישום לניוזלטר

לקבלת עדכון על פוסט חדש

דילוג לתוכן