חושפי שחיתויות בשוק ההון – יש מה ללמוד מהאמריקאים

שתפו את הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email

קבלו את העדכונים החמים שלי

קבלו את העדכונים החמים שלי

חושפי שחיתויות בשוק ההון – יש מה ללמוד מהאמריקאים

בשנה האחרונה שילמה רשות ניירות-ערך האמריקאית (SEC) מיליוני דולר לחושפי שחיתויות (Whistleblowers), ומנתונים שפירסמה הרשות עולה כי בעשור האחרון שולם בארה"ב סכום מדהים של מעל 1 מיליארד דולר לחושפי שחיתויות בארה"ב.

 

כשהעמקתי לקרוא וללמוד את התחום לא יכולתי שלא להתפעל מהאמריקאים. אני יודע שמקובל אצלנו ללגלג על האמריקאים המרובעים והמסודרים. בארץ ה"יהיה בסדר" שלנו, בה כל תכנית היא נקודת מוצא לשינויים, עיכובים ודחיות, מקדשים את יכולת האילתור והספונטניות. את הבלאגן. האמריקאים – בדיוק הפוך. והצצה לתחום של הסדרת פעילותם של חושפי שחיתויות בשוק ההון האמריקאי יכולה ללמד אותנו, אומת ה"תזרום אחי", מה זה סדר, תכנון, חשיבה מעמיקה על כל היבטי נושא מסודר והסדרתו מראש בצורה יעילה ועם תמריצים כלכליים משמעותיים.

במטרה לעודד חשיפת ביצוע עבירות בתחום ניירות הערך הוקמה בשנת 2003 יחידה ב- SEC שתפקידה להסדיר ולנהל את פעילותם של חושפי השחיתויות, לתקשר מולם, לקבל מהם את המידע ולהעריכו ובמידת הצורך להעבירו לגורמים הרלוונטיים לשם ניהול החקירות.

 

מיהו ומהו "חושף שחיתויות"? אדם (לא חברה או ארגון) שימסרו "מידע מקורי" (Original Information) לרשות לני"ע על הפרה של דיני ניירות הערך האמריקאיים.

מהו מידע "מקורי" ? מידע שלא פורסם, שלא הגיע לרשות מאדם אחר (אלא אם כן האדם האחר קיבל את המידע מאותו חושף שחיתויות והקדים אותו בפנייה לרשות), ולא מידע שהוא בגדר פרשנות בלבד למידע קיים.

אגב, כ"חושף שחיתות" יכולים להיחשב יותר מאדם אחד (למשל מספר אנשים המשתפים פעולה בדיווח על הפרת החוק) אבל לא חברה ולא ארגון.

אילו עבירות מעניינות את ה- SEC? עבירות על דיני ניירות הערך בלבד, כגון – שימוש במידע פנים, מניפולציה על שערי מניות או על המסחר, מרמה בקשר לניירות ערך (כגון- תוכנית 'פירמידה', תרמית פונזי וכד'), הטעיות או מרמה בדיווחי חברות לציבור המשקיעים, תרמית בקשר לקריפטו ומטבעות דיגיטליים, או מתן שוחד לעובדי ציבור בחו"ל.

 

מה שמעניין במיוחד בתוכנית הזו היא התמריץ הכספי: חושף שחיתויות (Whistleblowersיהיה זכאי בין 10% ל- 30% משווי הכספים/קנסות שישולמו ל- SEC (או לרשויות ממשל אחרות, אליהן יועבר המידע) כתוצאה מהליכים משפטיים שננקטו כתוצאה מהמידע שמסר חושף השחיתות.

 

על מנת שחושף שחיתות יהיה זכאי לתגמול בגין חשיפת המידע בנוגע לעבירה שבוצעה, נדרש שהוא ימסור את המידע ביוזמתו, כלומר לא במענה לפנייה או חקירה קיימת. ענין זה, של היוזמה, עומד ביסוד מערכת התגמול. בנוסף נדרש שהמידע יהיה, כאמור, "מקורי" ואכן יוביל לפתיחת הליכים שהצליחו והניבו תשלום כספים מעל 1 מיליון דולר ע"י הגורמים שנחקרו או הועמדו לדין.

 

דרישת ה"קשר הסיבתי" הזה בין המידע ובין הצלחתו, גם היא מהווה יסוד מרכזי בזכאותו של חושף השחיתות, לקבלת התגמול. גם מידע שהביא לפתיחה-מחדש של תיק שנסגר קודם לכן, ייחשב כמידע המזכה בתגמול, וכן- מידע שתרם או קידם חקירה קיימת. כלומר לא נדרש שהמידע פתח חקירה חדשה, בהכרח. גם תרומה ממשית לחקירה קיימת, יכול להיחשב כמועיל וראוי-לתגמול.

הפניה מטעמו של חושף שחיתויות תיעשה על גבי טפסים מובנים באתר הרשות האמריקאית והיא מחייבת צירוף המסמכים המבססים את הטענה שבפי המדווח.

ה- SEC מקבל גם מידע אנונימי. אך אם הוא מעוניין לקבל תגמול כספי, הוא צריך להיות מיוצג על ידי עורך דין. הרשות מצידה מתחייבת לשמור באופן סודי את שמו של חושף השחיתות ולא לגלותו בשום דרך.

 

בנוסף מעניקה התוכנית הגנה לחושף השחיתות מפני פיטורין על ידי מעסיקו.  

התוכנית קובעת פרוצדורה מובנת וברורה להגשת בקשה לקבלת תגמול (במידה ולא קיבל החושף הודעה על זכאותו), ומאפשרת גם ערעור על החלטת הרשות בענין הענקת התגמול (כלומר- במקרה בו היא דחתה בקשה לתגמל או ביחס לגובה התגמול שנקבע).

האמריקאים מסודרים ויעילים, כבר אמרתי ?

 

דיווחי ה-SEC בשנתיים האחרונות מעידים כי התוכנית המסדירה את פעילותם של "חושפי השחיתויות" פועלת היטב ומניבה תוצאות. בחודש שעבר דיווח ה-SEC כי שילמה לשתי קבוצות שמנו 5 אנשים ביחד, תגמול של 6 מיליון דולר בגין חשיפת שחיתות בשני מקרים.

מספר חודשים קודם לכן, בנובמבר 2021, דיווחה הרשות כי שילמה תגמול בסך 12.5 מיליון דולר לחושף שחיתות אחד, ועוד 2.5 מיליון דולר לחושף אחר.

בסך הכל, העניקה הרשות תגמול כולל של כ- 1.2 מיליארד דולר (!) ל268 איש שחשפו שחיתויות. זהו סכום עצום המעיד כי מערכת התגמול של חושפי שחיתויות עובדת היטב בארה"ב, ומניבה תוצאות מרשימות (בהתחשב בכך שמודל התגמול מבוסס על 10%-30% מסכום הפיצוי שמשולם על ידי החברות והאנשים שהפרו את דיני ני"ע האמריקאים).

התגמול לחושפי השחיתות מגיע מקרן מיוחדת שהקים הקונגרס. הכספים לקרן משולמים על ידי מפרי החוק שנקנסו או נתבעו. ה- SEC מדגישה כי בכל מקרה התשלום לחושפי השחיתות לא מגיע על חשבון הנפגעים מהפרות החוק או מבעלי מניות שסבלו נזק בחברות שנתבעו.

 

זה המקום לתהות מתי, אם בכלל, יאומץ המודל האמריקאי לישראל. וגם- אילו פרשות שחיתות, תרמית, הטעיה בדיווחים, מידע פנים ומרמה במסחר בניירות ערך, ניתן היה למנוע בישראל אילו היה מופעל מודל כה יעיל כמו המודל האמריקאי.

 

שוק ההון בישראל הוא קטן וכולם מכירים את כולם, ומידע זורם בו במהירות רבה. דווקא בשל כך נכון היה ליצור גם כאן מערכת תמריצים יעילה כפי שעשו האמריקאים, שתעודד חשיפת מעשי מירמה, תרמית בני"ע, שימוש במידע פנים ועבירות גילוי ודיווח, דבר שהיה משפר מאוד את שוק ההון בישראל, הופך אותו להוגן ושוויוני יותר.e

שתפו את הפוסט

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רישום לניוזלטר

לקבלת עדכון על פוסט חדש

דילוג לתוכן