"שיק פתוח" – לא תיקח ? על טרנד חברות הספאק

שתפו את הכתבה

קבלו את העדכונים החמים שלי

קבלו את העדכונים החמים שלי

"שיק פתוח" – לא תיקח ? על טרנד חברות הספאק

הלהיט של שוק ההון בישראל ובעולם בשנה האחרונה הוא ללא ספק חברות הספאק

(Spac- Special Purpose Acquisition Company). מדובר בחברות ללא כל פעילות המגייסות הון באמצעות הנפקה בבורסה במטרה להתמזג עם חברה פרטית. הספאק מחויבת להתמזג עם חברה בעלת פעילות ממשית בתוך שנתיים ממועד ההנפקה, שאם לא כן עליה להשיב את כספי ההנפקה למשקיעים.

 

מאחורי הספאק עומדים היזמים, המכונים "ספונסרים", והם אלו שאמונים על איתור החברות הפרטיות שיתמזגו אל תוך הספאק, אגב גזירת קופון נאה עבור עצמם.

היעד המרכזי של הספאק הן חברות הטכנולוגיה המוכרות חלום. אולי לא במקרה מכונות חברות הספאק כ"חברות שיק פתוח".

המשקיעים הראשונים בספאק (שנכנסו אליה לפני המיזוג עם החברה הפרטית ולפני ההנפקה) זוכים ליתרונות שונים, ובין היתר יש להם אפשרות לצאת מההשקעה (לפדות את מניותיהם) לפני המיזוג עם החברה הפרטית, ככל שהעיסקה אינה לרוחם. הספונסרים מצידם זכאים ל-20% מהון החברה לאחר ההנפקה.

 

על עוצמת הטרנד האופנתי יעידו המספרים הבאים: מתחילת שנת 2021 הונפקו לא פחות מ- 175 חברות ספאק בהיקף של כ- 56 מיליארד דולר (לעומת 248 הנפקות בכל שנת 2020, בהיקף של 76 מיליארד דולר).

 

היתרונות של הספאק רבים: עבור חברות טכנולוגיה, הספאק הינה המצאה מהפכנית שמשולה לזכיה בכרטיס לוטו זוכה. הן אינן נדרשות לעמוד במגבלות הרבות המוטלות על חברה המעוניינת להנפיק את מניותיה לציבור. הדבר המרכזי הנדרש ממנה הוא שהספונסרים של חברת הספאק יהיו מעוניינים בה, וכי יתר המשקיעים בספאק יאשרו את העיסקה. זהו "קיצור דרך" משמעותי עבור חברות טכנולוגיה רבות: במקום לנסות לשכנע קרנות הון סיכון ו"אנג'לים" (משקיעים יחידים בעלי הון) להשקיע בהן, פעם אחר פעם, בסבבי גיוס הון מוגבלים, יכול הסטארט-אפ לגייס בבת אחת ובמהירות סכומים דמיוניים, שלא היו מושקעים בו גם לאחר שנים רבות של פעילות כסטארט אפ מהשורה.

 

יתרון מרכזי עבור חברות הטכנולוגיה, היא היכולת לפרסם תחזיות באשר לרווחיהן העתידיים, דבר שהינו מוגבל יותר בתשקיף הנפקה (IPO). במובן זה התחזיות של חברת הטכנולוגיה יכולה להיות "משוחררת" יותר ממגבלות. השאלה מי יהיה אחראי אם יתברר שהתחזית היתה ורודה מדי.

 

דוגמא למיזוג מבטיח של חברת טכנולוגיה עם ספאק, היא חברת REE הישראלית, שמפתחת מערכת הנעה לרכב חשמלי, אשר סיכמה על מיזוג עם חברת ספאק לפי שווי של 3.1 מיליארד דולר לפני הכסף (ו-3.6 מיליארד דולר אחריו). REE  הוקמה ב-2013 וגייסה מאז כ-160 מיליון דולר, משורה של משקיעים מוסדיים.  

שני נתונים לכדו את עיני בעסקת המיזוג של REE עם הספאק: האחד, חברה שגייסה עד כה לפי הערכות כ- 160 מיליון דולר, מקבלת בן לילה, תג מחיר מדהים של 3.6 מיליארד דולר. והנתון השני-  במצגת למשקיעים שפירסמה REE היא מודה שאין לה כלל הכנסות וגם לא יהיו לה עד 2023. היא צופה שבעוד שנתיים יזנקו הכנסותיה מ-0 ל-300 מיליון דולר בשנה, ומציגה תחזית אופטימית במיוחד – הכנסות מצרפיות של 19 מיליארד דולר עד 2026.

 

עסקה זו, אחת מיני רבות כיום, והתחזיות המונפקות סביב פעילות של חברות הנעדרות כל הכנסות בהווה, אכן מבטאות היטב את תעשיית החלום סביב חברות "השיק הפתוח".

אין פלא שמנכ"ל חברת אינוויז (Innoviz), חברה ישראלית אחרת שהנפיקה בנאסד"ק לאחרונה באמצעות ספאק, התבטא – "ספאקים זה הדבר הכי מדהים שקרה להייטק הישראלי". אינווויז, חברה ישראלית שפיתחה חיישני לייזר לשוק הרכב האוטונומי, הונפקה לפי שווי דמיוני של 1.4 מיליארד דולר. למה דמיוני? אולי כי לחברה הכנסות של 5 מיליון דולר והפסד של 65 מיליון דולר. אם כי היא חוזה שבעוד שלוש שנים היא תרוויח 200 מיליון דולר.

 

בהשקעה בספאק יש ללא ספק סיכונים לא מעטים, שחלקם אינם גלויים.

מאחר ולספונסרים יש אינטרס מובנה להצליח להכניס חברה פעילה לתוך הספאק, והם פועלים במגבלת זמן (שנתיים), אחרת הנפקת הספאק תתבטל והם ייאלצו להחזיר הכספים למשקיעים, יש לספונסרים אינטרס מובהק לבצע עסקת מיזוג בכל מחיר. במיוחד בסמוך למועד הפקיעה (שנתיים ממועד ההנפקה) הם עלולים למצוא עצמם בלחץ לבצע עסקה גם עם חברות טכנולוגיה לא מוצלחות או בעלות מודל עסקי מסוכן או מוצר לא שלם.  

 

פעילות הספאק יצרה גם תעשיית ליטיגציה הולכת ומתגברת. מאז תחילת 2021 הוגשו בארה"ב לא פחות מ- 40 תביעות כנגד חברות הספאק ויזמיהן.

מאחר והספאק מוצעת לציבור כשהיא ריקה מתוכן, מסתמכים המשקיעים במידה קריטית על הספונסרים, שיבחרו את החברה שתתמזג לתוך הספאק. אם הספונסרים ייכשלו בבחירת חברה, עלולים המשקיעים לטעון כנגדם טענות על בחירה רשלניות ולעיתים גם על הטעיות ומצגי שווא.

בתביעות עלו טענות בדבר ניגודי עניינים של הדירקטורים בספאק והספונסרים, שכן לעיתים האחרונים מצויים משני צידי המתרס בעסקת המיזוג: לעיתים הם לא רק השולטים בספאק, אלא גם מושקעים בחברת הטכנולוגיה, שהיא היעד במיזוג. ניגוד העניינים הפוטנציאלי מציף את השאלה בעבור מי פעל הספונסר: לטובת הספאק או לטובת חברת הטכנולוגיה הפרטית שהתמזגה לתוכה. וכאשר העניניים אינם מתפתחים כמצופה, ומתחוור בדיעבד שהתחזיות שניפקה חברת הטכנולוגיה למשקיעים היו אופטימיות מדי, או אף מנותקות מהמציאות, העניינים מסתבכים.

 

לא במקרה, פרסמה בשבוע שעבר רשות ניירות הערך בארה"ב, ה- SEC, כי פתחה בבדיקת פעילותן של חברת הספאק.   ה- SEC  הזהירה לאחרונה משקיעים שלא להיכנס להשקעות בספאק רק על סמך המלצות של סלבריטאים. פורסם כי הרשות מודאגת ממידת ומאיכות המידע שמספקים הספאקים למשקיעים בקשר לחברות הנרכשות על ידם, ובקשר למערכת התגמולים שמוענקת לגורמים שונים הקשורים הן לספאק והן לחברה המתמזגת.

בהתאם, נשמעים קולות גם בישראל המבקרים את הספאקים ומזהירים מכניסתם לשוק ההון בישראלי.

 

איני חושב שיש לאסור הנפקות ספאק בישראל, אך חשוב להחיל עליהם את הסטנדרטים של גילוי המוטלים על תאגידים בורסאיים בישראל. גילוי ושקיפות הן מילות המפתח לשמירה על אינטרסי הציבור המשקיע בחברות בורסאיות, ויש להתייחס לספאק כאל כל חברה בורסאית אחרת, ללא קיצורי דרך וללא הנחות סוף עונה.

ולמשקיעים בספאק אני מציע לא להסתנוור מהתחזיות האופטימיות ולעיתים – דמיוניות, של חברות הטכנולוגיה באשר לרווחיהן בעתיד.

מי שלא רוצה למצוא את עצמו מגיע לחדר הישיבות של משרדי (או של ליטיגטור אחר) כדי לבדוק מה ניתן לעשות כדי להציל את השקעתו האבודה, אולי מוטב שייקח בחשבון כי כאשר השקיע בחברה של "שיק פתוח", הוא גם נטל על עצמו סיכון לא קטן.

 

 (Spac- Special Purpose Acquisition Company)

שתפו את הפוסט

תגובה אחת

  1. סוף סוף אני מבין במה מדובר… בחיי.
    קורא פה ושם על הספאק והטרנד החדש, אבל בעיקר מדלג כי לא כ"כ מבין ומתעמק.
    היה מעניין, כמו תמיד לקרוא, גם אם באיחור לאור העומס התמידי במשרד.
    תודה והמשך כך (להסביר במילים פשוטות להדיוטות מה מונח לפניהם ואינם מבינים)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רישום לניוזלטר

לקבלת עדכון על פוסט חדש

דילוג לתוכן