לפני פחות מחודשיים, בחודש אפריל 2022, שוחרר סטיבן דונציגר (Donziger) ממאסר של 60 ימים בכלא, לאחר ששהה קודם לכן במעצר בית במשך כשנתיים.
דונציגר עורך דין ניו-יורקי הגיש תביעה ייצוגית נגד תאגיד הנפט והאנרגיה הגדול Texaco, שנרכש לימים על ידי Chevron, וזכה בה. אז, הוא זכה לטעום מנחת זורעה האימתני של חברת-הענק, שדרסה אותו ללא רחמים.
זה סיפור לא ייאמן, שנחשפתי אליו רק לאחרונה. לתדהמתי כמעט לא נכתב עליו למרות שהוא סיפור מדהים, כפי שתגלו מיד. העובדה שכמעט לא נכתב על הפרשה דבר, היא חלק מהסיפור כאן.
בשנת 1993 הגיש דונציגר, עורך דין צעיר בוגר הארוורד, תביעה ייצוגית בשם 30,000 חקלאים מאקוודור כנגד תאגיד הנפט Texaco בגין זיהום הסביבה במסגרת קידוחי נפט שביצעה באקוודור. האזור כונה "צרנוביל של האמזונס" בשל הזיהום הקשה של מקורות המים והאדמה.
את התביעה הגיש דונציגר במדינת ניו יורק, שם שכנו באותה עת משרדי Texaco.
בשנת 2001 רכשה Chevron את Texaco וטענה כי טקסקו כבר ניקתה את האזור וכי מי שאחראי לזיהום היא חברת הנפט האקוודורית שהיתה שותפתה לקידוחים. בשנת 2002 הצליחה Chevron לשכנע את בית המשפט בניו יורק לדחות את התביעה ולהורות על העברתה לאקוודור. Chevron התחייבה לכבד כל החלטה של ביהמ"ש באקוודור. היא לא כיבדה התחייבות זו.
בשנת 2011 אושרה התביעה כייצוגית באקוודור ונפסק לקבוצת התובעים סכום עתק של 18 מיליארד דולר. בערעור לבית המשפט העליון של אקוודור הופחת הסכום כמעט במחצית, לכ- 9.5 מיליארד דולר.
מנקודה זו מתחיל למעשה הסיפור המדהים. אל תלכו לשום מקום.
כדי להימנע מתשלום הסכום שנפסק, הוציאה Chevron את כל נכסיה מאקוודור. אז פצחו דונציגר והתובעים בהליכי אכיפה בברזיל, ארגנטינה וקנדה, שם היו מצויים נכסים של Chevron. נסתפק בכך שאף אחד מהליכי האכיפה לא צלח, מסיבות שונות, ולא הניב לתובעים כל פרי.
בשלב זה יצאה Chevron למלחמת חורמה בכל מי שעמד מנגד- התובעים, עורך הדין שלהם ומדינת אקוודור עצמה, אחת המדינות העניות ביבשת אמריקה.
ב- 2018 קבע "בית המשפט לבוררות בהאג", שאני מודה שאיני יודע מה סמכותו לדון בנושא, כי פסק הדין מאקוודור בטל ואינו תקף. הוא קבע שהתובעים הם אלו שצריכים לפצות את Chevron וכי פסק הדין באקוודור הושג במירמה, בסחיטה ובשוחד של השופטים המקומיים.
ב-2011 הגישה Chevron תביעה כנגד דונציגר בניו יורק בגין שחיתות (תביעה המכונה RICO) בטענה כי שיחד את השופטים באקוודור והשפיע בדרכי מירמה על תוצאות ההליך שם.
התביעה הועברה להכרעת שופט יחיד בניו-יורק, לואיס קפלן, שפסק ב- 2014 כי פסק הדין באקוודר בטל ומבוטל שכן הושג במירמה בסחיטה ובשחיתות מצידו של דונציגר. השופט כינה את התנהגותו של דונציגר "עבריינית", אם כי התביעה בניו יורק סירבה להגיש נגדו כתב אישום.
הכרעת השופט בניו יורק נסמכה במידה מכרעת על עדותו של אלברטו גוארה (Guerra), שופט בדימוס מאקוודור, ש- Chevron העבירה אותו לארה"ב ושילמה לו שכר חודשי של 12,000 דולר ודאגה לכל צרכיו. גוארה העיד כי דנציגר שילם לו ולאחד השופטים שדן בתביעה הייצוגית חצי מיליון דולר, ובתמורה הוא כתב את פסק הדין, והשופט בתיק חתם עליו.
השופט קפלן בניו יורק קיבל את תביעת Chevron וקבע כי על דונציגר לשלם לחברה פיצויים בסך 800,000 דולר.
מאוחר יותר, בשנת 2015, התנער גוארה מעדותו המפלילה כנגד דונציגר, טען כי שיקר וכי אין בידיו ראיות לשחיתות או שוחד מצד דונציגר.
בשנת 2018 דחה בית המשפט לערעורים בניו-יורק את בקשת דונציגר להגיש את עדותו החדשה של גוארה, ודחה גם את ערעורו על פסק הדין.
Chevron המשיכה להפעיל את המכבש כנגד עורך הדין שפעל מולה, ובשנת 2018 הצליחה לגרום להשעיית רשיון עריכת דין של דונציגר במדינת ניו יורק. בכך היא מנעה ממנו להתפרנס, והטילה גם עיקול על ביתו.
במסגרת הליכי הערעור בניו יורק, הורה השופט קפלן, שפסק כבר נגד דונציגר, כי עליו למסור לידי החברה את הטלפון הנייד שלו, המחשב האישי שלו מכשירים אלקטרוניים אחרים כדי לאפשר ל – Chevron לבחון אותם. דונציגר סירב בטענה שהדבר יפגע בחסיון לקוחותיו, אך קפלן דחה התנגדותו והורה על פתיחת הליכי ביזיון בית משפט. קפלו מינה לדון בהליכי הבזיון שופטת אחרת, שלימים התברר כי ישבה בדירקטוריון של עמותה, לה תרמה Chevron.
באוגוסט 2019 הורתה אותה שופטת על מעצר בית של דונציגר עד לסיום משפטו בטענה כי הוא עלול להימלט. מדובר, נזכיר, בעורך דין ניו יורקי, הגר עם משפחתו במנהטן, בוגר הארוורד.
השופטת הורתה לדונציגר לענוד אזיק אלקטרוני ולהפקיד ערבות בסך 800,000 דולר, סכום עצום בהתחשב בעבירה הקלה בה הואשם (ביזיון בית משפט).
לא אלאה אתכם בכל ההליכים הרבים, חלקם מזעזעים ותמוהים ביותר שהתנהלו כנגד דונציגר וההחלטות המאוד תמוהות שקיבלו שופטים אמריקאיים בעניינו.
אקפוץ לסיומו של הסיפור (שככל הנראה עוד לא נגמר לגמרי). דונציגר נשלח למאסר בפועל של 6 חודשים בכלא, העונש המירבי לעבירות בהן הורשע. בדצמבר 2021 הוא שוחרר ממאסר בשל מגפת הקורונה ונשלח לרצות את המשך מאסרו במעצר בית. נזכיר כי קודם לכן הוא ישב כשנתיים במעצר בית, לפני שהורשע כלל. רק לאחרונה בחודש אפריל, שוחרר גם ממעצר הבית
ארין ברוקוביץ (כן, זו מהסרט הידוע) כתבה לאחרונה בזעזוע על הפרשה.
בנוסף, פנו לאחרונה במכתב מספר חברי קונגרס וסנטורים בדרישה לחקור את הפרשה, וגם 29 זוכי פרס נובל חתמו על עצומה דומה.
יוזמה מעניינת אחרת היתה של מאות סטודנטים למשפטים בארה"ב שהודיעו לפני כשנה כי לא יתמחו במשרדי עורכי הדין שפעלו בשם Chevron כנגד דונציגר.
אני מודה שכעורך דין ישראלי נותרתי שמוט-לסת למקרא הסיפור המזעזע הזה, המעיד על כמה דברים.
ראשית, על הכח העצום (כלכלי, משפטי ופוליטי) של אמריקה התאגידית (Corporate America), ועל כוחם של תאגידי הענק (וחברות הנפט והאנרגיה הן מהחזקות שבהן).
שנית, על נכונותן של חברות-הענק לאחוז בכל האמצעים כאשר תוקפים אותן. ממש בכל האמצעים.
שלישית, על העובדה שמערכת המשפט האמריקאית היא מפחידה באכזריותה. וגם שיש מחיר למינויים פוליטיים לשפיטה, למקרה שמישהו חושב לאמץ לישראל מודל בו פוליטיקאים בוחרים את השופטים.
רביעית, לא נותר לי להרהר ולשאול את עצמי האם סיפור כזה יכול היה להתרחש בישראל.
ב- 2021 הודתה Chevron כי היא הוציאה כמעט 1 מיליארד דולר בגין התביעה הייצוגית וההליכים כנגד דונציגר (אגב, דונציגר סבור שהסכום האמיתי כפול).
תחשבו כמה זיהום סביבה ניתן היה למנוע בסכום הזה.
7 תגובות
מדהים ומטריד. פשוט לא ייאמן.
מ-ז-ע-ז-ע !
האם יכול לקרות בארץ? אני מאמין שכן.
היוונים חשבו שתמיס עיוורת, אך בכל זאת גזרו על סוקרטס את כוס התרעלה, אצלנו אמרו ״לא תעשו עוול במשפט, במדה, במשקל ובמשורה: מאזני צדק, אבני צדק, איפת צדק והין צדק יהיה לכם" (ויקרא יט, ל"ה-ל"ו), אך בכל זאת … (קצרה היריעה).
רעיונות יפים, ראויים, אך בפועל ״קול דאלים גבר״ עומד במבחן המציאות יפה יותר. ובהתאם לפרדיגמה זאת, וכאשר בחברה שלנו כסף=כוח, אז תמיס ודנצינגר עומדים יפה, ובצורה מסודרת, בתור, לקנטינה בכלא.
פשוט וואו.
שני דברים. האחד מעניין מי עורך הדין שהגן עליו
השני – זה שאינך יודע אינו אומר דבר וחצי דבר בעניין התנהגותו של דונציגר.
שופט בניו-יורק, לואיס קפלן, פסק ב- 2014 שפסק הושג במירמה בסחיטה ובשחיתות מצידו של דונציגר. השופט כינה את התנהגותו של דונציגר "עבריינית" – מדוע אתה מקל בקביעתו של השופט? האם יש לך ראייה כלשהי שהשופט הניו-יורקי לא עשה את עבודתו נאמנה?
העובדה ששברון היא ענק ופעלה נגד עו"ד בצורה דורסנית אינה מוכיחה שעורך הדין פעל בניקיון כפיים.
נועם,לא יכולתי לכלול בפוסט מוגבל בהיקף את כל מה שקראתי. אך המסקנה שלי ששברון רדפה אותו אישית ודרסה ללא רחמים מבוססת על קריאה של הרבה חומר על המקרה. זה מקרה מזעזע ומטריד.
מטריד,
לא מפתיע,
האם לשתוק?
האם לפעול או לא לפעול מתוך פחד?