פרשת קלרנס תומאס ממחישה את הבעיה כשפוליטיקאים ממנים שופטים

שתפו את הכתבה

קבלו את העדכונים החמים שלי

קבלו את העדכונים החמים שלי

פרשת קלרנס תומאס ממחישה את הבעיה כשפוליטיקאים ממנים שופטים

המהפכה המשטרית שמנסה ליצור הממשלה הנוכחית, מחדדת מאוד את המחלוקת סביב שיטת מינוי השופטים.
תומכי המהפכה מנסים לשכנע כי "גם באמריקה" פוליטיקאים ממנים שופטים, וכי אין בכך כל פסול. לא אכנס לויכוח הזה, מה גם שברור כי שיטת הממשל האמריקאית שונה לחלוטין מהישראלית: משטר נשיאותי (להבדיל מפרלמנטרי אצלנו), שני בתי פרלמנט (קונגרס וסנאט), חוקה, וקיומם של איזונים ובלמים חזקים. ועל כן המודל האמריקאי לחלוטין אינו מתאים לישראל, והוא בוודאי גם לא חף מבעיות.

דוגמא טובה לסכנות ולבעיות של השיטה האמריקאית למינוי שופטים, ולפוליטיזציה של מינוי שופטים, ניתן למצוא כיום מפרשת קלרנס תומאס (Clarence Thomas) , שופט בית המשפט העליון של ארה"ב.

לפני כשבוע פירסם אתר propublica כי השופט תומאס קיבל במשך כ-20 שנות כהונתו כשופט בית המשפט העליון של ארה"ב הטבות כספיות ומתנות נכבדות המסתכמות במאות אלפי דולרים מהארלן קרואו  (Harlan Crow) מיליארדר אמריקאי הידוע כאיש ימין ורפובליקני.

קרואו נהג להטיס את השופט ורעייתו, מדי שנה ובמשך כ- 20 שנה, במטוסו הפרטי או בסופר-יאכטה המפוארת שלו לאתרי נופש אקזוטיים ארה"ב וברחבי העולם. ההטבות כללו לא רק הטסה או שיט חינם אלא גם ארוח חינם במלונות פאר, או באחוזה הפרטית של קרואו בטקסס. חופשות החינם הללו ניתנו לשופט לאורך שנים רבות, מבלי שהוא מצא לנכון לדווח עליהן.

 

חשוב להעיר כי בחלק מהחופשות השתתפו אנשי עסקים ואילי הון, כולם בעלי אינטרסים כלכליים מגוונים. עכשיו תשיבו לעצמכם על השאלות הבאות: האם יתכן שבאחת החופשות הרבות, שוחח השופט תומאס עם המארח הנדיב, קרואו, או עם מי מאורחיו של קרואו, עימם נפגש ונפש השופט, על איזה מהתיקים התלויים ועומדים בבית המשפט העליון ? או לכל הפחות – האם שוחחו, באופן כללי, רעיוני, תיאורטי, על הנושאים העקרוניים העומדים ביסוד אחד מהתיקים? והאם יתכן שההיכרות האישית השפיעה, או יכלה להשפיע, על פסיקותיו של השופט? 

 

מאז פרסום הפרשה, שזכתה לביקורת רבה בכלי התקשורת בארה"ב, לא רק שתומאס לא הכחיש את העובדות, אלא אישר אותן ונתן הסבר פשוט: "קיבלתי ייעוץ שאני לא צריך לדווח על כך".

המיליארדר קרואו מצידו פירסם הודעה בה אישר גם הוא את העובדות, אך ציין כי השופט לא ביקש או דרש את האירוח החינמי, וכי האירוח היה בדומה לזה שקרואו נותן לכל חבריו האחרים.

חשוב לציין כי בארה"ב אין כללי אתיקה לשופטים בבית המשפט העליון. השאלה היא אם דרושים כללי אתיקה כדי לדרוש את המובן מאליו מאיש ציבור, ועוד במשרה השיפוטית הגבוהה ביותר האפשרית: שופט של בית המשפט העליון של ארה"ב.

לשם השוואה, על חברי הקונגרס נאסר לקבל מתנה בשווי העולה על 50 דולר. והם כמובן חייבים לדווח על כל הטבה או מתנה שקיבלו. גם אם על שופטי ביהמ"ש העליון אין חובה דומה, ברור כי קבלת מימון שוטף, לאורך שנים רבות, על ידי שופט עליון מידי איל הון בעל אינטרסים כלכליים שונים, יוצרת חשש ממשי מהשפעה על פסיקותיו של השופט, ולו באחד התיקים שלקרואו או למי מאורחיו (עימם נפגש השופט, כאמור, בחופשות המשותפות), יש אינטרסים. למותר לציין שקבלת מתנות לאורך שנים בסכומים כה נכבדים, פוגעת קשות באמון הציבור במערכת המשפט בכלל, ובמעמדו של בית המשפט העליון בפרט.

המיליארדר קרואו הינו רפובליקני מוצהר, שפעל רבות באופן גלוי לכך שבית המשפט של ארה"ב יהיה ימני ושמרן יותר, והוא עשה זאת לפי הדיווחים באמצעות תרומות של עשרות מיליוני דולרים במרוצת השנים.

 

גישתו של השופט תומאס לעניני אתיקה כבר עוררה תרעומת לפני כ-3 שנים, כאשר הוא סירב לפסול את עצמו מדיון בהליכים שנגעו לטענות הנשיא טראמפ בקשר לכשרות הבחירות בהן הפסיד לנשיא ביידן, בשנת 2020. זאת, אף שאשתו של השופט, ג'יני תומאס, פעלה כלוביסטית בעבור קבוצת "מסיבת התה", הנחשבת לרפובליקנית ושמרנית, ותמכה בגלוי בטראמפ.   

תומאס בן ה- 74 הוא השופט האפרו-אמריקאי השני בבית המשפט העליון והוא נבחר לכהונת שופט עליון על ידי הנשיא ג'ורג' בוש האב, לפני כ- 32 שנים, בשנת 1991. כבר כאשר עלתה על הפרק מועמדותו, נשמעה התנגדות נחרצת מצד גורמים דמוקרטיים ואחרים, בין היתר בשל טענות של אשה בשם אניטה היל (Anita Hill), כי תומאס הטריד אותה מינית. היל, עורכת דין וכיום- פרופסורית למשפטים, טענה כי תומאס הטריד אותה מינית מספר רב של פעמים כאשר היתה העוזרת שלו. לאחר שימוע פומבי בסנאט, במסגרתו נשמעו טענותיה של היל, אושר המינוי של תומאס לבית המשפט העליון ברוב דחוק.

עם פרסום הפרשה הנוכחית של המתנות והחופשות, דרשו סנטורים וחברי קונגרס דמוקרטים מנשיא בית המשפט העליון לחקור את הפרשה. לא ברור אם זה אכן יקרה.

שיטת מינוי השופטים בארצות הברית שונה מאוד מזו שבישראל, ואין ספק שהיא שיטה מאוד פוליטית. השופטים, בוודאי בערכאות הגבוהות (בית המשפט העליון ובתי המשפט הפדרליים) מזוהים באופן ברור בזיהוי פוליטי- רפובליקנים או דמוקרטים. הנשיא בארה"ב הוא הבוחר את השופטים לבית המשפט העליון אם כי הבחירה כפופה לאישור הסנאט. כאשר מפלגתו של הנשיא שולטת בסנאט, בחירתו של הנשיא עוברת ללא קשיים מיוחדים. כך קרה שהנשיא דונלד טראמפ הצליח למנות לבית המשפט העליון, בקדנציה אחת בלבד של 4 שנים, לא פחות מ- 3 שופטים לבית המשפט העליון (ניל גורסוץ, ברט קוואנו ואיימי בארט). טראמפ מינה שופטים שהינם במובהק מאוד שמרנים, התואמים את תפיסת עולמו הימנית והשמרנית. לא במקרה, אותם שופטים שמרנים שטראמפ מינה, הם שהיטו את הכף בפסיקה לפני כשנה של בית המשפט העליון שאישר חוק של מדינת טקסס לאיסור הפלות, פסיקה שמרנית שביטלה באיבחה אחת תפישות ליברליות מקובלות של זכות האישה על גופה.

נזכיר כי בארה"ב מינוי של שופט עליון הוא לכל החיים. להבדיל, בישראל מכהנים שופטים רק עד גיל הפרישה, 70. משום כך מינוי לבית המשפט העליון בארה"ב הינו דרמטי.

השיטה האמריקאית בה מעורבים פוליטיקאים באופן מוצהר וברור במינוי שופטים, הינה מאוד בעייתית, ובוודאי ואינה צריכה לשמש מודל לחיקוי. אמנם שחיתות יכולה להתרחש גם במערכות שפיטה אחרות, אבל המקרה של השופט תומאס מעיד שכאשר פוליטיקאים ממנים שופטים, מתגבר החשש מאי-שמירה על כללי אתיקה, העדר שקיפות, ואולי גם – אי צדק.

 

צילום: j.Scott Applewhite/AP

שתפו את הפוסט

תגובה אחת

  1. לכל שיטה יש חיסרון ויתרון.
    השיטה הקיימת גרועה ולא קיימת בכל העולם.
    כל ניסיון להצדיק ולהנציח את השיטה הקיימת פסולה וחייבים לייצר רפורמה שתתקן את המצב.
    נ.ב מקווה שהבלוג הזה לא יהפך להיות בלוג פוליטי ….חחחח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רישום לניוזלטר

לקבלת עדכון על פוסט חדש

דילוג לתוכן