עסק משפחתי

שתפו את הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email

קבלו את העדכונים החמים שלי

קבלו את העדכונים החמים שלי

עסק משפחתי

סכסוכים משפטיים בעסקים משפחתיים הינם דבר נפוץ. מאוד. איני מכיר סטטיסטיקה מסודרת בענין, אך מהיכרותי עם הרבה מאוד עסקים משפחתיים אומר כי יותר נפוץ למצוא בהם סכסוכים שגלשו למישורים המשפטיים מאשר כאלו המתנהלים על מי מנוחות במשך שנים.

אחת הסיבות הנפוצות לסכסוכים כאלו הם הבדלים או פערים בין אחים ואחיות המכהנים באותה חברה בתפקידים שונים. מטבע הדברים לא כולם יכולים לכהן כמנכ"לים של החברה, ולכל היותר אפשר למנות שני מנכלים משותפים, וגם זה פעמים רבות מיותר, יקר ורק מסרבל את חיי החברה. אבל לעיתים אין ברירה. המצב מסתבך כאשר אח אחד מכהן כמנכ"ל, ומנהל למעשה את החברה לפי הבנתו, בעוד אח אחד או יותר נאלצים להסתפק במשרה משנית בחברה. הקנאה, פערי השכר, הפער במעמד בעוצמה ובסמכויות יכולים אז לעשות שמות בחיי המשפחה המורחבת ולהפוך את ארוחות החג, ככל שהן מתקיימות בכלל בצוותא, לסיוט.

מקרה מאפיין של סכסוך אחים בחברה משפחתית התגלגל לבית המשפט המחוזי ולאחרונה ניתן פסק דין שהכריע במחלוקות בין האחים (ה.פ. (ב"ש) 15943-08-19 גדעון מכלוף נ' מכלוף בכור ובניו בע"מ).

מדובר בחברה משפחתית פרטית שהקים אבי המשפחה בשנת 1982, ועוסקת בתחום הנדל"ן למגורים ומסחרי. החברה מצליחה ורווחית שחילקה לבעלי מניותיה לא פחות מ- 135 מיליון ש"ח בין השנים 2010-2020, ממוצע של כ- 12 מיליון ₪ בשנה, ב- 11 השנים האחרונות. מאז הקמתה נוהלה החברה על ידי אבי המשפחה ביחד עם בנו הבכור, גבי, שלאחר מות האב בשנת 1997 לקח לידיו את מושכות הניהול והתמנה כמנכ"ל. גבי גם שימש מאז מות האב כדירקטור יחיד. מניות החברה לעומת זאת מוחזקות בחלקים שווים על ידי ארבעת הבנים של המייסד (שניים מהם נפטרו אף הם, כך שהמניות מוחזקות על ידי יורשי הבנים).

אחיו של גבי, גדעון, לא היה מרוצה מהמצב הקיים והגיש תביעה לבית המשפט בדרישה לפרק את החברה ולחלק את נכסיה בין בעלי המניות, או לחילופין – לקבוע שלפחות 50% מרווחי החברה יחולקו כדיבידנד או לחילופין- להורות לחברה להפסיק לפעול, לחדול מלהיכנס לפרויקטים חדשים על מנת שתסיים את חייה.

גדעון טען כי זכויותיו קופחו משום שהיתה לו 'ציפייה לגיטימית' להיות מעורב בניהול החברה. נציין כי בפסיקת בתי המשפט בנושאי קיפוח מיעוט, יש משקל לשאלה האם למי שטוען לקיפוח היתה "ציפיה לגיטימית" להיות מעורב בניהול החברה, כך שמידורו מהניהול, מהווה פגיעה באותה ציפיה לגיטימית, ועל כן – מקפח אותו (ראו למשל – ע"א 1645/15 אמיר אדלר נ' שי לבנת;  רע"א 9646 חסקי אלון נ' מיכלסון חברה ליזמות בע"מ)

גדעון הוסיף וטען כי הוא הועסק בחברה במשרת ניהול מדרג שני עד שנת 2017, בעוד אחיו משמש כל השנים מנכ"ל יחיד. בנוסף, טען כי בשנת 2010 קיבלה החלטה החברה להפסיק את פעילותה, ויש לאכוף החלטה זו שלא קוימה. בנוסף הלין גדעון על כך שנאלץ לעזוב את עבודתו בחברה (כמנהל ביצוע) בשנת 2017, ובכך נדחק על ידי אחיו מהחברה.

בית המשפט דחה את כל טענותיו של גדעון וקיבל את טענות גבי כי זכויותיו של גדעון לא קופחו. נפסק כי אמנם החברה משפחתית באופיה אך אין לגדעון 'ציפיה לגיטימית' להיות מעורב בניהול ואין מדובר במעין שותפות, שכן מלכתחילה ומעולם, הוא לא שימש כמנהל החברה, וגבי לבדו שימש בתפקיד זה, ומעולם גדעון לא חלק על כך. בנוסף נקבע כי מעולם גדעון (או בעל מניות אחר) לא דרש להתמנות כדירקטור נוסף בחברה.

השופט פרסקי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי אמנם גבי ניהל את החברה אך דיווח על עסקיה לבעלי המניות ולא הסתיר מהם עובדות מהותיות, לרבות לא כניסה לפרויקטים חדשים.

עוד נקבע שאמנם ההחלטה שקיבלה החברה ב- 2010 לסיים את פעילותה לא קוימה, אך כל הצדדים היו שותפים לכך, כאשר אישרו בצוותא, פה אחד, כניסה לפרויקטים חדשים, ובנוסף- החברה חילקה לאחר אותה החלטה לא פחות מ -135 מיליון ₪ לשותפים, ביניהם לתובע. משמע, אם ההחלטה לא קוימה, גם התובע הסכים לכך במעשה ובזמן אמת.

באשר לטענת גדעון כי נאלץ לעזוב את החברה וכי נדחק ממנה על ידי גבי אחיו, קבע בית המשפט כי אין שחר לטענה, בנימוק שדווקא גדעון הוא זה שהחל לפעול באופן עצמאי בפעילות המתחרה בחברה בפרויקטים קבלניים, ובכך הציב עצמו במצב של ניגוד עניינים עם החברה. הנושא נדון בין האחים ולבסוף החליט גדעון עצמו לפרוש מהחברה בשנת 2017. בית המשפט קבע כי אין בכך כדי לקפח את זכויותיו וכי עזיבת גדעון נעשתה בהסכמתו באותה עת.

מה אפשר ללמוד מהמקרה הזה ? כמה דברים –

ראשית, שלא כל חברה משפחתית, בבעלות של מספר אחים ואחיות, הינה מעין-שותפות בה לכולם יש "ציפייה לגיטימית" לנהל במשותף את החברה. לעיתים אח אחד מנהל, ואין בכך בהכרח כדי ליצור קיפוח כלפי יתר האחים והאחיות. שנית, כדי שתתקבל טענת קיפוח היא צריכה להיות מבוססת על קיפוח אמיתי ולא על תחושה סובייקטיבית של פגיעה או עלבון. שלישית, בחברה משפחתית, להבדיל מחברה רגילה, פערים שכאלו בין אחים ואחיות (במעמד, סמכויות, שכר) יוצרים מלכתחילה מצבים של קנאה, עוינות ומשקעים, שלאורך שנים עלולים להתפוצץ.

רביעית, זו הסיבה שחברות משפחתיות נקלעות לסכסוכים, ובמיוחד בדורות שלאחר דור המייסדים, בהם מופיעים יורשים ושחקנים חדשים, שלא בהכרח מחויבים להסכמות שהיו בתחילת הדרך.

ומסקנה חמישית ואחרונה, היא שבשים לב לכל אלו, אולי מוטב להשאיר את יחסי המשפחה לארוחות החג ואירועים משמחים, ולא בהכרח כדאי שבני משפחה יהיו שותפים באותה חברה. זה לא תמיד נגמר טוב. אחרת, זה עלול להיגמר באותה אימרה, המקובלת במשפחות פולניות מסוימות (והאמת, גם בעדות אחרות): מה ההגדרה של "בן דוד" ? הבן של אלו שאנחנו לא מדברים איתם 😊

שתפו את הפוסט

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

תגובה אחת

  1. רונן שלום, כתבת מעניין.
    שמי שי בוצר ואני איש עסקים עצמאי שעוסק בהשבחת חברות מזה שנים. הכתבה שלך גרמה לי לתהות אם קיימת כאן אולי הזדמנות להקים גוף עסקי/משפטי שידע לייעץ למשפחות בסיטואציה שכזאת מתוך ראייה של הזוית העסקית והמשפחתית.
    אם זאת נראית לך הזדמנות מעניינת – אשמח להכיר. שי בוצר 052-4664930.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רישום לניוזלטר

לקבלת עדכון על פוסט חדש

דילוג לתוכן